Avi Salman - Law Office

איחוד תיקים

איחוד תיקים בהוצאה לפועל – איך זה עובד?

על מסלול איחוד תיקים בהוצאה לפועל ועל בקשה לאיחוד תיקים: חייבים אשר נקלעים לחובות רבים לא פעם נאלצים להתמודד למול מספר תיקי הוצאה לפועל הנפתחים כנגדם ע”י מספר נושים/זוכים.

הליך של איחוד תיקים בהוצאה לפועל, כשמו כן הוא.

ההליך מאפשר לחייב שתלויים ועומדים כנגדו מספר תיקי הוצל”פ, לבקש את איחודם לכדי תיק איחוד (תיק “אב” אחד), ובכך למעשה להביא למצב של איחוד חובות.

אילו תיקי הוצאה לפועל לא ניתן לצרף לתיק איחוד?

ישנם תיקים שלא ניתן לאחד במסגרת איחוד תיקים ולמעשה לא ניתן לצרפם לתיק איחוד,

מתוך כוונה של המחוקק לתת עדיפות או קדימות לתיקים מסוימים בכל הנוגע להליכי גבייה בהוצאה לפועל. 

כך למשל, לא ניתן לצרף לתיק האיחוד תיק מזונות, כאשר הרציונל כאמור לתת עדיפות לגביית מזונות בתיק הוצאה לפועל ולתת יתרון בהלכיי גבייה ככל הנוגע לתיקי מזונות.

דוגמאות נוספות לתיקים שלא ניתן לצרף לתיקי איחוד הם תיקים משכון/משכנתא בהם יש ערובה/שעבוד לפרעון החוב, וכן תיקים שעניינם לא כספי כמו צווי עשה (למשל צו לפינו מושכר). 

התנאים לאיחוד תיקים – איחוד תיקים 3%

איחוד תיקים

איחוד תיקים בהוצאה לפועל

ההסדר בדבר הליך איחוד תיקים נקבע בפרק ז’3 לחוק ההוצאה לפועל, אשר קובע מספר קריטריונים ותנאים להגשת בקשה לאיחוד תיקים.

אחד התנאים המקדמיים לפתיחת הליך של איחוד תיקים, הינו תשלום בסך 3% לפחות מסך החובות בתיקים הפתוחים כנגד החייב. 

הסכום ישולם על ידי החייב במעמד הגשת הבקשה לאיחוד תיקים בלשכת ההוצל”פ, ומידי חודש עד למתן החלטה בבקשה לאיחוד. 

מבחן יכולת פירעון של חייב באיחוד תיקים

לבסוף, השיקול המרכזי במתן צו לאיחוד תיקים הינו מבחן יכולת פירעון של החייב.
 
רשם ההוצאה לפועל מתרשם האם משכורתו של החייב, נכסיו העתידיים, כושר השתכרות שלו וכו’, מלמדים כי החייב מסוגל לפרוע את חובותיו
בכל התיקים העומדים ותלויים כנגדו בתוך פרקי הזמן כדלקמן:
  • שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ש”ח.
  • 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 ש”ח ואינו עולה על 100,000 ש”ח.
  • 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 ש”ח.

החוק למעשה מאפשר תקופה מקסימלית של 4 שנים לפירעון כלל החובות, בהנחה שהחוב גבוה מ-100,000 ₪.

יצוין, כי רשם ההוצל”פ מוסמך לקבוע פרקי זמן ארוכים מאלה שצוינו לעיל מטעמים מיוחדים, או בהתאם להסכמת כלל הזוכים.

מה קורה לאחר החלטה לאיחוד תיקים?

במסגרת החלטה לאיחוד התיקים, נקבע לחייב צו תשלומים חודשיים שעליו לשלם בתיק האיחוד לאחר בחינת יכולתו הכלכלית.

בתוך כך, הרציונל לאיחוד תיקים הוא, מצד אחד ייעול הליכי הגבייה במסגרת תיק אב אחד ובכך למנוע הליכים שיינקטו במקביל כנגד החייב במספר תיקים שונים תוך טרטור החייב. 

מאידך, מטרת ההליך לאפשר לחייב לפרוע את חובו כלפי כלל הנושים באמצעות צו תשלומים חודשיים.

איחוד תיקים 3 אחוז או חייב מוגבל באמצעים?

במידה ורשם ההוצל”פ סבור שהחייב יוכל לפרוע את החוב בתקופות ארוכות יותר הרשם רשאי לאחד את תיקיו של החייב ובד בבד להכריז על החייב “חייב מוגבל באמצעים“.

במידה ומוגשת בקשה להכריז על חייב מוגבל באמצעים אין צורך להפקיד 3% מסכום החובות, אלא את סכום התשלום החודשי המוצע ע”י החייב, וזאת בשונה מבקשה לאיחוד תיקים 3 אחוז שתנאי להגשתה הינו הפקדת תשלום בסך 3% מסך החובות כפי שפורט לעיל.

כמו כן, במסגרת הכרזת החייב כ”מוגבל באמצעים”, יוטלו על החייב מגבלות שונות מכוח ההכרזה (כגון עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיס אשראי ועוד).

שני השיקולים שלעיל – מחד שיעור התשלום שיש לשלם במעמד הבקשה ומאידך יכולת החזר החוב בתקופות הנ”ל-

הם שיקולים מהותיים לפני קבלת החלטה באם להיכנס להליך איחוד תיקים או שמא לפנות להליך חלופי אחר. 

חשוב לציין שיקול נוסף שיש לשקול מכוח הוראת שעה שנקבעה בחוק ההוצאה לפועל, ובכפוף לתנאים מסוימים, חייב אשר מוכרז מוגבל באמצעים רשאי לבקש הפטר חובות בהוצאה לפועל,

וזאת בשונה מחייב המצוי בהליך איחוד תיקים 3% שאינו מוכרז מוגבל באמצעים.

לפיכך מומלץ להיוועץ עם עורך דין הוצאה לפועל המתמחה בתחום על מנת לבחון את כל החלופות.

איחוד תיקים 3 אחוז, חייב מוגבל באמצעים או פשיטת רגל – איך בוחרים?

בהרבה מקרים, התלבטות של חייב באם כדאי להיכנס להליך של איחוד תיקים/מוגבל באמצעים או שמא לפנות ישירות להליך של פשיטת רגל.

השיקולים בבחירת ההליך העדיף  ואיזה הליך “יותר משתלם” הם רבים, כגון הסטטוס המשפטי הנוכחי של החייב,

מספר הנושים, מספר התיקים, סך החובות, גיל החובות ועוד כהנה וכהנה שיקולם רבים.

לכן, החלטה מושכלת בבחירת ההליך העדיף רצוי שתיעשה ע”י עו”ד הוצאה לפועל שיבחן את כל האפשרויות,

היתרונות והחסרונות מצד אחד,  למול הנתונים הספציפיים של החייב ויתאים עבורו את ההליך הנכון ביותר. 

איחוד תיקים – הגבלות והשלכות על החייב

ככלל, כל עוד לא ניתן צו איחוד תיקים, לא נעצרים או מושהים הליכי גבייה שננקטו כנגד החייב בתיק ההוצל”פ השונים.

יחד עם זאת, רשם הוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים להורות על

הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה של עד 60 ימים, וזאת בכפוף לתשלום או במתן ערובה על ידי החייב, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך, לרבות מינוי ממונה, על פי שיקול דעתו.

חסרון משמעותי בהגשת בקשה לאיחוד תיקים הוא צו עיכוב יציאה מן הארץ המוטל על החייב עם הגשת בקשת האיחוד.

צו עיכוב יציאה מן הארץ כאמור יבוטל אם החייב סילק את חובותיו ופוזר תיק האיחוד, או לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל בעקבות בקשת החייב. 

יחד עם זאת, במסגרת הבקשה לאיחוד תיקים ניתן לבקש ביטול הליכים מסוימים שננקטו בתיקים הפרטניים כגון ביטול עיקול חשבון עו”ש או ביטול הגבלה, ורשם ההוצאה לפועל רשאי לבטלם.

איחוד תיקים פעם שנייה

נשאלת השאלה, האם לאחר שאוחדו תיקי החייב לכדי תיק איחוד ולאחר מכן פוזר תיק האיחוד (למשל כי החייב לא עמד בצו התשלומים), ניתן יהיה להגיש בקשה לאיחוד תיקים בפעם השניה?

בסעיף 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש”ם-1979 נקבע כי:

“חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת”.

כלומר, הכלל הוא כי אין להגיש יותר מבקשה אחת לאיחוד תיקים, אלא אם כן חל שינוי יסודי בנסיבות המקרה.

בתיק הוצל”פ מס’ 21-03244-11-2 נדחתה בקשת החייבת לאיחוד תיקים בשנית, ונקבע ע”י כב’ רשמת ההוצאה לפועל דיאנה פסו-ואגו כי “לכל חייב קיימת הזכות בקיום מינימאלי בכבוד,ונראה, לכאורה,

כי בענייננו החייבת מנהלת משק בית מצומצם, אך אין זה השיקול העיקרי בקבלת ההחלטה..

בקשה לאיחוד תיקיםאיחוד תיקים ע"י עו"ד הוצאה לפועל

 תהליך איחוד תיקים מתחיל בבקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל.

הבקשה לאיחוד תיקים מוגשת בלשכת הוצאה לפועל שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב. 

הבקשה מוגשת בליווי טופס ייעודי, כאשר לבקשה מצורפים תצהיר החייב ושאלון מפורט בדבר מצבו

הכלכלי של החייב (פרטים אודות משכורת, הוצאות, הכנסות, נכסים בבעלות החייב ועוד).

בנוסף, יש לצרף כל מסמך המעיד על היכולת הכלכלית, למשל אישורים בדבר הוצאות, אישורים בדבר מצב רפואי וכו’. 

חשוב מאוד להקפיד על מילוי נכון של הבקשה, הטופס, השאלון ובמיוחד התצהיר , וזאת באמצעות עורך דין הוצאה לפועל שזוהי התמחותו. 

כאמור, לפני מתן החלטה האם להיעתר לבקשת איחוד תיקים, רשם הוצאה לפועל רשאי לערוך חקירת יכולת של החייב.

במסגרת החקירה, ניתן לחקור את החייב בחקירה נגדית בנוגע ליכולתו לפרוע את חובותיו. 

ביטול איחוד תיקים בהוצאה לפעול

ישנם מקרים בהם רשם הוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה לאיחוד התיקים. כך למשל:
  • במידה והחייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן ארוך מפרקי הזמן שנסקרו לעיל.  במקרה כזה החייב יוכרז מוגבל באמצעים וכפועל יוצא יוטלו עליו הגבלות שונות לצד איחוד תיקיו.
  • החייב מסר בבקשה לאיחוד תיקים או במסמכים שצורפו אליה,  או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או שהעלים פרטים;
  • החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו.
  • במסגרת הליך האיחוד, החייב קיבל חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו. או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
  • נפתח נגד החייב תיק הוצל”פ נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצל”פ.

אם כן, חובת הגילוי של החייב ותום לבו מהווים גורמים מכריעים באם להיעתר לבקשה לאיחוד תיקים, לדחותה או להתנותה בתנאים. 

חשוב לציין, כי אי עמידה בצו התשלומים בתיק האיחוד עשויה להביא לפיזור תיק האיחוד וביטולו.

כמו כן, בכל מקרה שנודע לרשם ההוצאה לפועל כי חייב המצוי במסלול של איחוד תיקים, הגיע להסדר חוב

עם אחד הזוכים בלבד ובכך ביצע העדפת נושים אסורה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפזר את תיק האיחוד.

לפניה בנושא בקשה לאיחוד תיקים 3 אחוז, צרו קשר בטל:  077-2042380  – עורך דין הוצאה לפועל אבי סלמן

לקריאה נוספת בנושא בקשה לאיחוד תיקים באתר רשות האכיפה והגבייה 

Call Now Button דילוג לתוכן