Avi Salman - Law Office

עורך דין הוצאה לפועל

עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל

עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל כאמצעי לגביית החוב

מאז בוטלו הליכי מאסר בתיקי הוצאה לפועל, אחד האמצעים המשמעותיים לגביית חוב בהם נוקט עורך דין הוצאה לפועל כלפי חייב המשתמט מתשלום חובותיו, הוא הטלת עיקול מיטלטלין שבבעלות החייב.

סעיף 21(א) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקול מיטלטלין של החייב ומכירתם, או על מימושם בדרך אחרת.

ככלל, תחילתו של הליך של עיקול מיטלטלין הוא בבקשת זוכה למתן צו עיקול מיטלטלין בכתובת מגוריו של החייב או בעסק בבעלותו.

לאחר שניתן צו עיקול מיטלטלין, בעל תפקיד מורשה מטעם לשכת ההוצאה לפועל (או בעל תפקיד מורשה מטעם בא כוח הזוכה) מצטייד בצו עיקול המיטלטלין ומגיע לכתובת החייב לצורך ביצועו.

מהו עיקול ברישום של מיטלטלין לפני הוצאתם?

עיקול ברישום הוא השלב הראשון בביצוע עיקול מיטלטלין (למעט מקרים מסוימים בהם מבוקש עיקול והוצאה של מיטלטלין באותו מעמד), וכשמו כן הוא –

בעל התפקיד אשר מבצע את עיקול המיטלטלין,  עורך רשימה של מיטלטלין המוחזקים על ידי החייב, ובתום ביצוע העיקול ההליך מדווח בתיק ההוצאה לפועל.

מרגע שעוקלו המיטלטלין (ברישום) חל איסור על החייב לבצע דיספוזיציה כלשהי במיטלטלין המעוקלים עד לפירעון החוב, וזאת כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל.

לאחר הגשת דוח ביצוע העיקול בתיק ההוצאה לפועל, הזוכה רשאי לבקש צו להוצאתם של המיטלטלין שעוקלו ברישום, ואת מימושם לטובת החוב בתיק ההוצל”פ.

האם ניתן לעקל את כל סוגי המיטלטלין?

ובכן, התשובה היא לא, כאשר התכלית היא לעקל מיטלטלין בעלי ערך ומיטלטלין שעיקולם לא יהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בחייב ובבני משפחתו.

בתוך כך, סעיף 22(א) מונה רשימת מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, לדוגמא:

  • צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
  • מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
  • דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, “תשמישי קדושה” – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
  • כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
  • כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
  • חיות מחמד; לענין זה, “חיית מחמד” – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
  • מיטלטלין ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות (מתחת ל150 ₪); פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.

כמובן, ששיקול הדעת האם לעקל פריט מיטלטלין מסוים נתון לאותו בעל תפקיד אשר אמון על ביצוע צו עיקול המיטלטלין.

מה קורה במידה וישנה מחלוקת לגבי הבעלות על המיטלטלין?

סעיף 28(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע חזקה, לפיה מיטלטלין שעוקלו על גופו של חייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, הם מיטלטלין בבעלות החייב, אלא אם כן הוכח אחרת.

לדוגמא, מיטלטלין שעוקלו בבית עסק כלשהו בזמן שסרט הקופה הרושמת של העסק הוא על שם החייב, הרי שחזקה שהמיטלטלין הם בבעלות החייב כל עוד לא נטען אחרת.

במידה וצד ג’ כלשהו טוען כי המיטלטלין אינם של החייב אלא של צד ג (למשל הורי החייב הגרים עמו), על אותו צד ג’ להזדרז לפנות  אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה לעכב את ביצוע צו העיקול, וזאת כדי לקבל שהות לפנות אל בית המשפט על מנת שיכריע של מי המיטלטלין.

פניה של צד ג’ אל בית המשפט בסוגיית בעלות על המיטלטלין נעשית באמצעות הליך הקרוי “המרצת פתיחה”, במסגרתו צד ג’ מבקש מבית המשפט להכריז בצו הצהרתי כי המיטלטלין אינם של החייב אלא של צד ג’.

היה ובסיומו של הליך “המרצת פתיחה” בבית המשפט אכן ייקבע בהחלטת בית המשפט כי המיטלטלין שעוקלו אינם בבעלות החייב, צו העיקול יבוטל.

עיקול שטרות כסף, שיקים או עיקול של מחשב

נשאלת השאלה, האם ניתן לעקל שטרות כסף ותכשיטים והאם ניתן לעקל מחשב?

תקנה 41 לתקנות ההוצאה לפועל, תש”ם-1979 קובעת כי ניתן לעקל תכשיטים, מזומנים ואפילו שיקים, כאשר כסף מזומן שעוקל יש להפקיד בקופת ההוצאה לפועל בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול.

במקרה של שיקים שעוקלו, על מבצע ההליך להפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שנקבע בהחלטת רשם, וזאת בתוך 24 שעות ממועד העיקול.

אותו עקרון חל גם במקרה של תכשיטים שעוקלו, כאשר על מבצע ההליך להפקיד את התכשיטים שעוקלו בכספת בלשכת ההוצל”פ או במקום בטוח אחר שקבע הרשם וזאת בתוך 24 שעות מביצוע העיקול.

לגבי מחשב אישי של החייב (שאינו חלק ממלאי עסקי), מטבע הדברים במחשב עשוי להיות מידע פרטי אודות החייב, כאשר עיקול המחשב עשוי להביא לפגיעה קשה בפרטיותו של החייב.

לכן נקבע בתקנה 41א(א) לתקנות, כי במעמד ביצוע העיקול יש לתת לחייב או למחזיק במחשב הודעה בכתב, כי עליו למחוק, בתוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב.

אך ורק כעבור 10 ימים מיום מתן ההודעה בכתב, ניתן יהיה להוציא את המחשב שעוקל מחצרי החייב ובהמשך לממשו.

לייצוג בהליכי הוצאה לפועל חייגו כעת: 077-2042380 ונשמח לעמוד לשירותכם.

Facebooklinkedinmail

ערעור, ערר ועיון חוזר בהוצאה לפועל

כל הדרכים כיצד לערער על החלטות רשמי ההוצאה לפועל


ערר על פעולות מנהלי ההוצאה לפועל

המפגש הראשוני של זוכים וחייבים בלשכות ההוצאה לפועל הפזורות במדינת ישראל הוא מול הפקידים ועובדי לשכות ההוצאה לפועל.

אותם פקידים הם הגורם המופקד על קבלתם הפיזית של הבקשות המוגשות בלשכות ההוצאה לפועל.

לעיתים, אותם פקידים מקבלים החלטות שאינן עומדות בקנה אחד עם החוק, התקנות או נוהלי רשות האכיפה והגבייה.

סעיף 80(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967 קובע, כי אדם שרואה עצמו נפגע מהחלטה או פעולה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל ,רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.

דוגמא מן הפרקטיקה להחלטה שנויה במחלוקת כזו, היא החלטה של סגן מנהל ההוצאה לפועל לדחות בקשת זוכה להגדלת קרן חוב בתיק בגין הוצאה ששולמה ע”י הזוכה.

הערר מוגש בכתב בצירוף תצהיר מפורט, וזאת בתוך 30 ימים מיום שנודע לעורר על ההחלטה או הפעולה.

לאחר בירור הערר, רשם ההוצאה לפועל נותן החלטה מנומקת האם לדחות את הערר או לקבלו.

ערעור ברשות על החלטות רשם

חוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לתקוף החלטות רשם הוצאה לפועל, כאשר הכלל הוא שיש להגיש בקשת רשות ערעור בפני ערכאת הערעור (בית משפט שלום/משפחה לפי העניין), למעט חריגים שעליהם יש ערעור בזכות.

המשמעות היא, שאין ערעור אוטומטי על החלטות רשם, אלא שעל הצד שמגיש את הערעור לעבור משוכה של בקשת רשות ערעור שתידון ע”י בית המשפט שאליו הוגש הערעור.

במידה ובקשת הערעור מוצדקת, בית המשפט ידון בערעור לגופו ומוסמך לקבל את הערעור או לדחותו.

יצוין, כי גם על החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין ערר שהוגש בפניו על החלטת מנהל לשכת ההוצאה לפועל, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור.

את בקשת הרשות יש להגיש בתוך 20 ימים מיום קבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל עליה מערערים, או בתוך 20 ימים מיום שניתנה ההחלטה במידה וניתנה בפני הצד המערער.

ערעור בזכות על החלטות רשם

חוק ההוצאה לפועל מונה מספר מקרים חריגים בהם הערעור על החלטת רשם היא בזכות ללא צורך לבקש רשות ערעור.

בין השאר, סוגי ההחלטות עליהן הערעור יהיה בזכות הם:

  • החלטה בדבר מעצר חייב או מי מטעמו העושים פעולה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו;
  • החלטה בעניין הטלת עיכוב יציאה מהארץ כנגד חייב;
  • החלטה בטענת פרעתי;
  • הפרת אחריות של נאמן על נכסי חייב;
  • החלטה בעניין מכירת דירת מגורים מעוקלת;
  • חיוב של צד שלישי (למשל מעסיק של חייב) בחוב הפסוק בתיק ההוצל”פ;
  • הפרת אחריות של כונס נכסים על נכסי החייב;
  • הגבלת חייב מלחדש דרכון;
  • רישום חייב במרשם חייבים המשתמטים מתשלום חובות;
  • הטלת צו הבאה כנגד חייב;
  • הטלת צו מאסר כנגד חייב;

מטבע הדברים, הרציונל במתן אפשרות לערעור בזכות במקרים הנ”ל הוא הפגיעה הקשה בזכויות יסוד של החייב כתוצאה ממתן ההחלטות אלו, המצדיקה מתן אפשרות לערעור אוטומטי בזכות.

האם יש עיכוב הליכים בעקבות ערר או ערעור?

הכלל הוא שאין עיכוב הליכים בעקבות הגשת ערר, ערעור אן בקשת רשות ערעור.

כדי לעכב או להשהות הליכים בתיק ההוצאה לפועל עד לבירור הערעור, ניתן לפנות או בבקשה לעיכוב הליכים בפני רשם ההוצאה לפועל או בבקשה דומה בפני בית המשפט שאליו הוגש הערעור.

רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאים להתנות את עיכוב הליכים בהפקדת ערובה.

עיון חוזר בהחלטת רשם הוצאה לפועל

בשונה מתקיפת החלטות רשם הוצאה לפועל באמצעות ערעור, בפרקטיקה לעתים מוגשת בפני רשם ההוצאה לפועל שנתן החלטה מסוימת, בקשה ל”עיון חוזר” בהחלטתו.

הפרוצדורה של הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת רשם הוצאה לפועל אינה קבועה בצורה מפורשת בחוק, אלא תוצר של פרשנות הפסיקה והנוהג בפרקטיקה.

מניסיוננו, משניתנה כבר החלטה כלשהי ע”י רשם ההוצאה לפועל, הסיכויים שאותו רשם ישנה את החלטתו בעקבות בקשה ל”עיון חוזר” הם לא גבוהים.

רק במקרה של שינוי נסיבות קיצוני מאז ניתנה ההחלטה או אם הצד שמגיש את הבקשה מצביע על טעות מהותית בפרשנות שניתנה בהחלטה, אזי יש מקום לשקול בקשה לעיון חוזר.

לכן, במרבית המקרים, דרך המלך לתקוף החלטת רשם הוצאה לפועל היא באמצעות בקשת רשות ערעור או ערעור בזכות, לפי העניין.

מעוניינים בקבלת שירות ממשרד עורכי דין בתחום ההוצאה לפועל? חייגו כעת: 077-2042380.

 

Facebooklinkedinmail

מחיקת חובות – יש כזה דבר?

מחיקת חובות – האמנם? רבים פונים אל משרדנו בשאלה כיצד ניתן למחוק חובות בצורה היעילה והמהירה ויותר. ובכן, התשובה הכנה היא שחובות לא נעלמים “סתם כך” באמצעות אמירת מילת קסם או פעולה בודדה ולכן המושג “מחיקת חובות” שגוי מיסודו.

מה בכל זאת ניתן לעשות? בהתקיים תנאים מסוימים החייב יכול ליזום הליכים משפטיים, כאשר בסופו של ההליך ובכפוף לעמידת החייב בדרישותיו החייב יוכל לקבל פטור מחובות העבר שלו ולצאת לדרך חדשה בחיים.

ריכזנו עבורכם את הדרכים העיקריות ל”מחיקת חובות”.

פשיטת רגל

הליך משפטי מרכזי לפתיחת דף חדש בחיים הוא הליך פשיטת רגל. ככלל, הליך פשיטת רגל נמשך מספר שנים, כאשר במסגרת ההליך על החייב לעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו בעניינו, לפעול בתום לב לרבות ביחס לדיווחים המוגשים למנהל המיוחד, וכן לעמוד בתכנית הפירעון שנקבעה בהליך בהתאם ליכולתו.

בסופו של הליך פשיטת רגל, יוכל החייב לקבל “הפטר” חובות הפוטר אותו מכל חובותיו ערב צו הכינוס והחייב יוכל לצאת לדרך חדשה נטולת חובות.

הפטר בהוצאה לפועל

הליך משפטי נוסף, חדש יחסית, הוא הליך הפטר חובות בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים. בדומה להליך פשיטת רגל, גם כאן, בהתקיים תנאים מסוימים (למשל החייב מוכרז מוגבל באמצעים מזה 4 שנים לפחות; החייב עומד בצו התשלומים שנקבע לו בתיק האיחוד ב-3 שנים האחרונות; סך חובותיו של החייב לא עולה על 800,000 ₪) יוכל החייב, בסופו של הליך, לקבל פטור מחובותיו  מבלי לצאת מכתליי ההוצאה לפועל.

הסדר חובות בהוצאה לפועל

דרך נוספת ל”מחיקת חובות” (ובמרבית המקרים המומלצת ביותר לדעתי) היא הסדר חובות. המשמעות של מהלך כזה אינו מחיקת חובות, אלא מו”מ לצורך גיבוש הסכם חוב עם כל אחד ואחד מנושי החייב, כאשר לרוב הנושה מסכים “למחוק” או “לוותר” על חלק מסוים מהחוב (לעיתים עשרות ומאות אלפי ₪) כנגד קבלת כסף מהחייב באופן מיידי.

בדרך זו החובות מסולקים באופן מיידי בטווח של ימים/שבועות/חודשים והחייב מותיר את חובותיו מאחור. כמובן שכל מקרה בהתאם לנסיבותיו וישנם משתנים רבים המשפיעים על טיב הסדר החוב, כגון מצב אישי של החייב, נכסי החייב, גיל החוב, סך החובות, זהות הנושים, מספר נושים וכיוצא באלה.

דוגמא להסדר חובות שגובש ע”י משרדנו ובמסגרתו “נמחקו חובות”: חייב עם 11 נושים שונים ועם חובות בסך של 1,200,000 ש”ח – בתום מו”מ שארך כ- 3 חודשים גובשו הסדרי חוב עם כל נושי החייב בסך כולל של כ- 123,000 ₪ בלבד. לאחר ביצוע התשלום כל תיקי ההוצאה לפועל כנגד החייב נסגרו.

חשוב לציין, כי כדי לגבש הסדרים מהסוג הזה על החייב להיערך מראש, או באמצעות צד ג’, לגייס סכום כסף נזיל (חלקו בתשלומים) לטובת סילוק חובותיו בדרך הזו.

כמו כן, מומלץ ביותר להסתייע בעורך דין הוצאה לפועל מנוסה במו”מ ובהסדרי חובות, הן במובן של השגת התוצאה האופטימלית עבור החייב והן בהקשר של אופן הכנת ההסדר והגשתו בהתאם לנסיבות של כל מקרה לגופו.

הפחתת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית, ואת ריבית הפיגורים, מטעמים מיוחדים שירשמו.

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש “תכנית חיסכון לזוכה” אשר תמתין לזוכה, פרק זמן ממושך, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית ( ע”א 2836/03 עיריית תל-אביב נ’ מור תמר).

לכן, בתנאים מסוימים של היעדר נקיטת הליכים בתיק ההוצאה לפועל פרק זמן ממושך או שיהוי בנקיטת הליכים ע”י הזוכה, החייב יוכל להגיש בקשה מסודרת ולעתור להפחתת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים בתיק ההוצל”פ ובכך להביא להפחתת החוב.

כמובן שבקשה מעין זו לא פוטרת את החייב מהחוב וצעד כזה נשקל ע”י עורך דין הוצאה לפועל אך ורק במקרים ספציפיים כחלק ממכלול שיקולים ופעולות שמטרתן להתמודד עם חובות החייב.

התנגדות לביצוע שטר/טענת פרעתי

דרך נוספת לעתור כנגד חוב נטען היא הליך של התנגדות לביצוע שטר או טענת פרעתי בהוצאה לפועל. ככלל, מדובר בהליכים ראשוניים שננקטים ע”י החייב בתחילת חיי תיק ההוצל”פ בסמוך לאחר פתיחתו ובזמן שהחייב כופר בעצם קיום החוב.

במקרה כזה, החייב יוכל להגיש התנגדות לביצוע שטר (למשל בטענת כישלון תמורה) או לנקוט בהליך של טענת פרעתי בהוצאה לפועל (משל בטענת קיזוז או טענת פירעון) ובכך להביא לביטול “החוב”.

לייצוג משפטי בהוצאה לפועל או פשיטת רגל צרו קשר ונשמח לסייע! טל: 077-2042380

Facebooklinkedinmail

פריסת חוב מזונות – האם אפשרי?

האם ניתן לפרוס חוב שנצבר בתיק מזונות ?

חייבים רבים בתיקי מזונות פונים אליי בשאלה, האם ניתן לפרוס את חוב העבר שנצבר בתיק מזונות המנוהל כנגדם, לתשלומים חודשיים בהתאם ליכולת שלהם,  והאם ניתן לקבל עיכוב הליכים בתיק כל עוד משולם אותו תשלום חודשי על ידם.

ובכן, בעבר הכלל היה שרק בית המשפט שנתן את פסק הדין בגין המזונות הוא זה שמוסמך לפרוס את חוב העבר לתשלומים, ואילו רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לעשות כן. רשם ההוצאה לפועל כן מוסמך להפנות את הצדדים לבית המשפט שנתן את פסק הדין, וזאת מטעמים מיוחדים.

המצב לאחר תיקון חוק ההוצאה לפועל בשנת 2018

בשנת 2018 תוקן החוק באופן שמעניק סמכות לרשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשה שמוגשת אליו, לקבוע שחוב עבר בגין מזונות ישולם בשיעורים שיקבעו בהתאם ליכולת החייב.

כתנאי לפריסת חוב העבר, נקבע שעל הרשם לברר את יכולתו הכלכלית של החייב באמצעות חקירת יכולת ולהשתכנע כי פריסת חוב העבר מוצדקת בנסיבות העניין, תוך איזון בין זכות החייב לשלם את חוב העבר הנובע ממזונות בשיעורים למול זכותו של הזוכה לגבות את החוב.

כמו כן, במידה וחיוב דמי המזונות השוטפים טרם הסתיים, הרי שתנאי נוסף לפריסת חוב העבר הוא תשלום דמי המזונות השוטפים לפחות חודשיים ברציפות, אלא אם כן הרשם השתכנע כי אי עמידת החייב בתשלומים השוטפים והמתחדשים נובע מנסיבות מיוחדות שירשמו. 

אין שום ספק, כי התכלית בתיקון חוק ההוצאה לפועל היא להקל עם חייבים חסרי יכולת אשר מעוניינים לפרוס חוב עבר שלהם בגין מזונות ולחסוך מהם פרוצדורה מורכבת של פניה לבתי משפט כפי שהיה נהוג בעבר, וזאת ברוח העיקרון של שמירת זכויות יסוד של החייבים העומד בבסיס דיני ההוצאה לפועל. 

לסיוע ע”י עו”ד הוצאה לפועל המתמחה בתחום, צרו קשר ונשמח לסייע! טל: 077-2042380

 

Facebooklinkedinmail

הפטר בהוצאה לפועל

הפטר בהוצאה לפועל

הפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים

הפטר בהוצאה לפועל הינו הליך שנולד מכוח הוראת שעה שנקבעה בחוק ההוצאה לפועל ותוקפה עד ליום 5.9.18,  כאשר במסגרת ההליך החייב בהוצאה לפועל עשוי לקבל, בכפוף לתנאים מסוימים,  צו הפטר הפוטר אותו מחובותיו ולמעשה מחיקת חובות בהוצאה לפועל.

חשוב לזכור כי לא ניתן לקבל הפטר ביחס לחובות שאינם ברי הפטר, כגון קנסות פליליים ומנהליים, חוב מזונות וחובות בגין משכנתא ו/או משכון.

התנאי הראשוני לפתיחת הליך של הפטר בהוצאה לפועל,  הינו הכרזתו של החייב כ”חייב מוגבל באמצעים” ב-4 שנים שקדמו להגשת הבקשה, לפחות. הרציונל הוא לאפשר לחייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים מזה תקופה ארוכה לצאת לדרך חדשה ולפתוח דף חדש בחייהם.

יתר התנאים להגשת בקשה להפטר בהוצאה לפועל הם כדלקמן:
  • בעת הגשת בקשת ההפטר סך חובותיו של החייב נמוכים מ- 800,000 ₪.
  • לחייב אין נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת (למשל נכסי מקרקעין, כלי רכב) למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה.
  • החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה להפטר בהוצאה לפועל. החריג לכך הינו אי עמידה בצו התשלומים בשל הרעה של ממש במצב הכלכלי של החייב שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות.
  • אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב.
  • במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר: לא ניתן לגבי החייב צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת החייב לצו כאמור; החייב לא הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ולא נדחתה בקשת פשיטת רגל שהגיש החייב לפי הפקודה ; לא ניתן לחייב צו הפטר לפי פקודת פשיטת הרגל.

יצוין,  כי ישנם סייגים נוספים למתן הפטר בהוצאה לפועל, לכן חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה להוצאה לפועל שזו התמחותו על מנת שיבחן המקרה לגופו. כך למשל, אם בזמן שהחייב היה מוכרז מוגבל באמצעים ביצע פעולות בחוסר תום לב שמטרתם ניצול לרעה של ההליך או אם קיים חוב לנושה אחד בסך של למעלה מ-400,00 ₪, או אז חל סייג למתן הפטר.

הבקשה להפטר בהוצאה לפועל

קבלת הפטר מחובות

בהנחה והחייב עומד בתנאים שפורטו, ניתן להגיש בקשה להפטר בהוצאה לפועל ומיד לאחר מכן יפורסם ברשומות ובעיתון יומי שנפתח תיק הפטר  כאמור, והודעה בדבר פתיחת ההליך תישלחנה לכלל הנושים של החייב.

בשלב הבא, הנושים רשאים בתוך 3 חודשים להגיש התנגדות להפטר. ככל שהוגשה התנגדות, יתקיים דיון בהתנגדות במעמד החייב וכלל הנושים. באם לא הוגשה התנגדות, יתקיים דיון במהלכו ייחקר החייב וייבחן האם עמד בתנאים לקבלת הפטר מחובותיו.

בסופו של תהליך, תינתן החלטת הרשם בין אם ליתן צו הפטר ובין אם לדחות את הבקשה להפטר בהוצאה לפועל. חשוב לזכור, כי כל עוד לא ניתן צו הפטר, יש להמשיך לשלם את החיוב החודשי שנקבע בצו התשלומים, אלא אם כן הוחלט אחר ע”י הרשם.

 לייעוץ וייצוג בבקשה להפטר בהוצאה לפועל, צרו קשר ואשמח לסייע.

Facebooklinkedinmail

הסדר חוב

הסדר חוב בהוצאה לפועל 

מהו הסדר חובות ולמה צריך אותו?

על היתרונות של הסדר חוב:  פעמים רבות פונים אליי חייבים אשר מתנהלים כנגדם מספר תיקי הוצאה לפועל בסכומים שונים,

כאשר אותם חייבים שואלים כיצד ניתן לצאת מהחובות ומחפשים סיוע בסגירת חובות בצורה היעילה והמהירה

ביותר, במטרה להגיע למצב של סגירת תיקי ההוצאה לפועל ופתיחת דף חדש בחיים נקי מחובות.

בסיטואציה כזאת, רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין להסדר חובות ולבחון האם ניתן להגיע לפשרה ולגבש הסדר חובות

עם כלל הנושים בתיקי ההוצאה לפועל, ובכך להביא לסגירת תיקי ההוצאה לפועל בצורה מהירה ללא הליכים משפטיים מיוחדים. 

כאן המקום להבחין בין בין הסדר חובות בהוצאה לפועל הנעשה בין החייבים לבין “הזוכים” השונים בתיקי ההוצל”פ,

לבין הסדר נושים בהליך פשיטת רגל שהוא פרוצדורה אחרת בין חייב המצוי בהליך של פשיטת רגל לבין נושים שהגישו תביעת חוב בהליך של פשיטת רגל. 

בנוסף יצוין, כי אין הבדל אם החייב (או הנושה) הוא חברה בע”מ או אדם פרטי לעניין הסדרי חובות, כאשר אין מניעה לגבש הסדרי חובות במקרים אלה. 

כמו כן, הרבה מתבלבלים לחשוב בטעות שהסדר חוב נעשה עם הוצאה לפועל, כאשר בפועל הסדר נעשה ישירות מול הזוכים בתיקי ההוצל”פ השונים. 

הסדר חובות – איך מתחילים?

דרך המלך להגיע להסדר חוב בהוצאה לפועל היא באמצעות עורך דין הוצאה לפועל מנוסה, אשר בראש ובראשונה יבצע

בדיקה מקדימה של תיקי ההוצאה לפועל, מהות החובות, היקף החובות, מספר הנשים וכו’, וזאת כדי לאמוד את הסיכוי לגבש הסדר חוב בתנאים האופטימליים עבור הלקוח.

כמובן שבמסגרת הבדיקה ייעשה תיאום ציפיות מול החייב מבחינת היכולת הכספית והסכום אותו יוכל החייב לגייס לטובת גיבוש

הסדר החובות, בין אם באמצעות מקורות מימון פרטיים, סיוע של משפחה, חברים, צדדים שלישיים ולעתים באמצעות הלוואה לצורך הסדר חוב.

הסדר חוב או פשיטת רגל – מה עדיף?

משרדנו דוגל בגישה לפיה יש למצות תחילה אפשרות לגבש הסדר חוב כחלופה להליכים משפטיים אחרים וללא פשיטת רגל.

במקרים רבים הליך זה של הסדר חובות עדיף על פרוצדורה של פשיטת רגל או הפטר בהוצאה לפועל מאחר ובמקרים

אלה התוצאה המיוחלת של מחיקת החובות עשויה להתקבל בתוך זמן קצר יותר, תוך חסכון בכסף, במינימום משאבים ובמינימום

השלכות על החייב ומשפחתו לעומת הליכים משפטיים כגון פשיטת רגל.

יחד עם זאת, במקרים אחרים לא יהיה מנוס אלא לפנות לפרוצדורה של פשיטת רגל, לדוגמא במצב

שבו לא ניתן לגייס את סכום הפשרה על מנת להגיע להסדרי חבות מול כלל הנושים.

הסדר חובות או איחוד תיקים/מוגבל באמצעים?

בשונה מהליך פשיטת רגל, הליך של הפטר בהוצאה לפועל או הסדר חוב, בהם היעד הוא יציאה מהחובות וסגירת תיקי

ההוצאה לפועל, איחוד תיקים הוא הליך שמטרתו לאגד את כל תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד חייב

לכדי תיק איחוד, כאשר הרציונל באיחוד תיקים הוא לאפשר לחייב להימנע מהתמודדות עם מספר תיקים במקביל.

מעטים המקרים בהם עמידת החייב בצו התשלומים שנקבע בתיק האיחוד תביא לפרעון החוב ולסגירת התיק, במיוחד בתיקים

בהם היקף החובות גדול למול יכולת החזר קטנה של החייב, כאשר תיק איחוד אך ורק “יקנה” לחייב זמן ולא יביא לפתרון לצאת מהחובות.

לפיכך, במרבית המקרים כאשר המניעים של החייב הם לסגור את תיקי ההוצל”פ ולצאת לדרך חדשה נטולת חובות, עדיף למצות ניסיון להגיע להסדר חוב במקום פניה להליך של איחוד תיקים.

יצוין, כי פעמים רבות חייבים  מגיעים להסדר חובות מתוך הליך איחוד תיקים, וזאת לאחר תקופה של עמידה בצו התשלומים בתיק האיחוד וחלוקת התשלום בין הזוכים ע”י ההוצאה לפועל.

עוד יצוין, כי אחד התנאים המקדמיים לפניה להליך של הפטר חובות בהוצאה לפועל הוא היותו של החייב בסטטוס “מוגבל

באמצעים”, לכן בנסיבות מסוימת בהן החייב בסטטוס מוגבל באמצעים מזה תקופה ובכפוף לתנאים שנמנו

בחוק ההוצאה לפעול לקבלת הפטר חובות, ניתן לשקול לחיוב פניה להליך של הפטר בהוצאה לפועל. 

איך נראה הסדר חוב וכיצד להגיע להסדר חוב מיטבי?

ישנם מספר רב של משתנים המשפיעים על טיבו של הסדר חובות שניתן לגבש עם הנושים. ראשית יצוין,

כי משרד עורכי דין להסדרי חובות המתמחה בתחום ובעל ניסיון במו”מ והסדרי פשרה יוכל, על פי רוב,

להביא לתוצאות אופטימליות עבור החייב בעניין זה. מעבר לכך, הסדר חוב מסודר הנערך באמצעות עו”ד לחובות יבטיח את זכויות

החייב בצורה מיטבית ויביא בסופו של יום למחיקת החובות וסגירת תיקי ההוצאה לפועל כולם.

מכל מקום, הפרמטרים שעשויים להשפיע על טיב הסדר חובות עשויים להיות זהות הנושים, מהות החוב, סכומי החובות, גיל

החובות, סוג ההליך שבו מצוי החייב (איחוד תיקים, מוגבל באמצעים, פשיטת רגל), משקעים אישיים עם הזוכים ועוד משתנים נוספים. 

למשל, מלאכת גיבוש הסדר חוב לדוגמא עם בנק כאשר החוב הוא בסך 200,000 ש”ח, תהיה שונה לחלוטין מחוב לחברת סלולר בסך 20,000 ש”ח.

יחד עם זאת, הסדר חובות על פי רוב מביא להפחתה בסכום הכולל של החובות, וכן לפריסת החובות לתשלומים על פני תקופה. 

בסופו של תהלך, במידה והושגה הסכמה עם הנושה, עורך דין להסדר חובות יגבש הסדר חובות מסודר שיכלול את כל התנאים

שסוכמו בין הצדדים, לרבות גובה סכום הפשרה שסוכם לסילוק החוב בתיק ההוצאה לפועל ואופן התשלום, ויתור טענות הדדי

וכמובן סגירת תיק ההוצל”פ בתוך מספר ימים לאחר תשלום הסכום המוסכם. 

הסדר חובות מול בנקים 

מניסיוננו, פעמים רבות הבנקים וחברות האשראי הינם הנושים המרכזיים והגדולים ביותר, כאשר גיבוש הסדר חוב

עם כלל הנושים תלוי במידה רבה ביכולת לגבש הסדר חוב עם הבנק תחילה.

אותם חובות לבנקים ולחברות האשראי נובעים על פי רוב מהלוואות שלא נפרעו או מאשראי שלא שולם.

ככלל, בדומה לנושים אחרים שאינם בנקים, ניתן להגיע להסדרי חובות עם בנקים גם בשלבים שלפני פתיחת תיקי הוצאה לפועל,

כאשר החייב מקבל מכתבי התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בגין החובות.

כמובן שיש לבחון היתכנות לגבש הסדר חובות מול בנקים או מול חברות אשראי לפני שלבים משפטיים בטרם פתיחת תיק

הוצל”פ, אולם לעתים בשל הנסיבות וההיקף המצטבר של החובות לא ניתן להגיע להסדר חוב מול הבנק בשלבים מוקדמים אלה.

עוד יצוין, שככל שהבנק אינו “נושה מובטח” והחוב לבנק אינו מגובה בערובות להבטחת החוב (למשל שעבוד על רכב, משכנתא)

אזי הבנק הוא במעמד “נושה רגיל” ככלל הנושים והיכולת להגיע עם הבנק להסדר חוב היא כמובן ממשית יותר. 

הסדר חובות באיחוד תיקים

הסדר חוב

הסדר חוב

במקרים רבים, חייבים אשר מתנהלים כנגדם מספר תיקי הוצל”פ

מצויים בהליך של איחוד תיקים, שבמסגרתו כל תיקי ההוצאה לפועל מאוחדים לכדי תיק אב אחד.

נשאלת השאלה, מה קורה כאשר חייב המצוי בהליך של איחוד תיקים מעוניין לגבש הסדר חוב עם אחד מהנושים או חלקם?

במקרה כזה נקבע, כי עם פתיחת תיק איחוד תיקים, תשלום חובות לנושים שלא באמצעות תיק האיחוד

מהווה העדפת נושים אסורה (בר”ע (מחוזי ת”א) 1654/08 רכטינגר נ” בנק דיסקונט תק-מח 2009(2), 9319 , 9321,(2009).

המשמעות היא שאותו חייב לא יוכל לגבש הסדר חוב עם נושה אחד בלבד מחוץ לתיק האיחוד, ובאם עשה כן,

רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשת אחד הזוכים בתיק האיחוד, לקבוע כי מדובר בהעדפת נושים אסורה.

במקרים אלה של איחוד תיקים, ככלל ניתן יהיה לגבש הסדר חובות עם מקצת הנושים, רק כאשר הסדר חובות נעשה באמצעות צד

ג’ שמעוניין לסייע לחייב ולשלם את החוב עבורו. במקרה זה, תשלום לנושה עשוי שלא להיחשב העדפת נושים אסורה.

תוקף של החלטה להסדר חובות

בפרקטיקה נהוג לעיתים לבקש מרשם ההוצל”פ ליתן תוקף להסדר הפשרה שגובש בין הצדדים.

מרגע שניתן תוקף כאמור, כל ההליכים בתיק מעוכבים כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.

אם החייב מפר את הסדר החוב (למשל לא שילם תשלום במועד), הזוכה עשוי לפנות בבקשה לחידוש הליכי ההוצל”פ כנגד החייב,

תוך הקטנת קרן החוב בגין התקבולים ששילם החייב עד כה.

במידה וההסדר כולל תשלומים שעל החייב לשלם על פני תקופה ארוכה, על הזוכה לדווח מידי שלושה

חודשים לרשם ההוצל”פ על התקבולים שקיבל מהחייב על חשבון החוב.

אם אתם מעוניינים להגיע להסדר חוב באמצעות עורך דין הוצאה לפועל מנוסה הנכם מוזמנים ליצור קשר ונשמח לסייע: 077-2042380
Facebooklinkedinmail

עיקול צד שלישי

עיקול צד שלישי בהוצאה לפועלעיקול צד שלישי

עיקול בידי צד ג’ בהוצאה לפועל הוא אמצעי שכיח ויעיל לגביית חוב כספי. עפ”י סעיף 43 לחוק הוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל מוסמך להטיל עיקול על כל נכסי החייב או על נכס ספציפי מנכסי החייב הנמצאים בידי צדדים שלישים.

גורמי צד ג’ הנפוצים ביותר הם המוסדות הפיננסיים ובראשם הבנקים. זוכה המנהל תיק הוצאה לפועל כנגד חייב, יוכל לעתור בבקשה להטיל עיקול על חשבונות החייב בבנק. גורמים שלישיים נוספים מלבד הבנקים הם למשל הקרנות הפנסיוניות, מעסיק של החייב (עיקול משכורת), משרד רישוי (עיקול רכב), רשם המקרקעין (עיקול מקרקעין), עיקולי מיטלטלין אצל צדדים שלישיים ועוד ועוד. מובן שישנם נכסים המוגנים מעיקול, כגון חוב מזונות או חלק מסוים מהמשכורת וכו’.

אם צד ג’ מסוים קיבל צו עיקול על כלל נכסי החייב המצויים אצלו, עליו למסור ללשכת ההוצל”פ הודעה בתוך 10 ימים מיום שקיבל לידיו את הצו ובמסגרתה לפרט מהם הנכסים הנמצאים בחזקתו ביום קבלת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך 3 חודשים מאותו היום.

אם צד ג’, ללא הצדק סביר, לא מגיב לצו העיקול או מחסיר פרטים בהודעתו ללשכת הוצאה לפועל או אם הפרטים שמסר אינם נכונים, הזוכה יוכל לעתור בבקשה לרשם ההוצל”פ לזמן את צד ג’ לחקירה. במידה וצד ג’ לא מסר את הנכס המעוקל בניגוד להוראות רשם ההוצל”פ או הבריח נכס של החייב או שילם חוב שלא כדין תוך ידיעה שיש עליו צו עיקול, אותו צד שלשיי עשוי להיות מחויב בחוב הפסוק. מדובר כאמור בסנקציה מרחיקת לכת כנגד צד השלישי.

את צד שלישי כאמור ניתן לחייב רק בסכום כסף שהוכח פוזיטיבית שהוא מחזיק בידו עבור החייב בתקופת העיקול (רע”א 4083/00 קוטב חברה לסחר ושירותים בע”מ נ’ מנורה חברה לביטוח בע”מ).

עיקול אצל בנקים

לגבי בנקים כצד שלישי, נקבעו מספר הלכות ייחודיות. בהקשר הזה נשאלה השאלה, האם כאשר מוטל עיקול בחשבון הבנק של החייב והחשבון מצוי ביתרת חובה (במינוס), עיקול כאמור יתפוס? נקבע שמה שניתן לעיקול הוא יתרת זכות בחשבון לטובת הלקוח ולכן אם החשבון בתקופת העיקול הוא במינוס, העיקול לא תופס והבנק לא מחויב להעביר דבר ללשכת ההוצל”פ.

עוד נפסק, כי אם לחייב ישנם שני חשבונות בבנק, אחד ביתרת זכות והשני ביתרת חובה, העיקול לא יתפוס אם בחישוב היתרות בשני החשבונות החייב מצוי ביתרת חובה.

מובן,  כי עו”ד הוצאה לפועל מנוסה המתמחה בתחום, יידע מצד אחד למצות את הליכי העיקול והיתרונות הגלומים שבהם בצורה מיטבית ובעיתוי המתאים בכל תיק ותיק. מצד שני, כאשר מדובר בייצוג חייבים, ניתן יהיה, במקרים מתאימים, לפעול לביטול עיקול שהוטל בחשבון הבנק של החייב.

לקבלת סיוע בהליכי הוצאה לפועל, צרו קשר ונשמח לסייע.

Facebooklinkedinmail

עיכוב יציאה מהארץ

עיכוב יציאה מהארץעיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל מונה סנקציות שניתן להטיל על חייב כאמצעי לגביית החוב. אחת הסנקציות המשמעותיות היא הטלת עיכוב יציאה מהארץ על החייב. מרגע הטלת עיכוב היציאה מהארץ, החייב לא יוכל לעזוב את הארץ אלא אם כן בוטל הצו. ככלל, הצו ניתן למשך שנה, אלא אם כן נקבע בו אחרת (או אם מדובר בחוב מזונות).

התנאים בדבר הטלת עיכוב יציאה מהארץ נמנים בסעיף 14(א) לחוק ההוצאה לפועל, הקובע כדלקמן: “היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין”.

לגבי חייב המשלם לפי צו תשלומים שנקבע לו בתיק ההוצל”פ, החוק מקשה ולא די להצביע על חשש סובייקטיבי של הזוכה לפיו החייב עומד לצאת מהארץ מבלי לפקוע את חוב, אלא יש להראות כי יציאתו של החייב מהארץ תסכל את גביית החוב.

בתיק תמ”ש (ת”א) 11540/06 נקבע ע”י כב’ השופט שוחט: “על פי נוסחה הנוכחי של הוראת ס’ 14(א) לחוק ההוצל”פ אין צורך להוכיח, כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל או להכביד על ביצוע פסק הדין. די שתנוח דעתו של יו”ר ההוצל”פ, כי החייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או בלי להבטיח את פרעונו על מנת שיורה על עיכוב יציאתו של החייב את הארץ”.

אם כן, ככלל די להצביע על חשש שהחייב עומד לצאת מהארץ מבלי לשלם את החוב על מנת שרשם הוצאה לפועל יעתר לבקשה לעיכוב יציאה מהארץ כאמור, אלא אם כן החייב משלם לפי צו תשלומים.

ביטול עיכוב יציאה מן הארץ – תיק מזונות

הפסיקה מבחינה לעניין הטלת עיכוב יציאה מהארץ בין חוב כספי רגיל לבין חוב מזונות.

בתיק תמש (תא) 56262/99 נקבע כך: “יש לאבחן בין חוב רגיל לבין חוב שבמהותו הוא תשלום מזונות קטין. יתכנו מצבים בחוב רגיל בהם ניתן יהא להימנע מפירעון החוב, כמו באיחוד תיקים, תשלומים בשיעורים או בפשיטת רגל ו”הפטר… אין סעדים אלו, אשר באים להיטיב עם החייב בהתאם ליכולתו הכלכלית, דומים לחוב תשלום המזונות. כל האמור לעיל, מוביל למסקנה, כי מדובר בחוב מזן אחר, שונה מחוב רגיל ולכן אין צורך לעורר חשש מיותר של אי תשלום, אלא בית המשפט פועל כ In Loco Parentis ודואג להבטחת התשלומים השוטפים של מזונות הקטין”.

בתיקי מזונות, ישנה העדפה ברורה של זכות הקטינים למזונות למול חופש התנועה של החייב. בתיקים אלה, אפילו אם החייב עומד בתשלומים החודשיים השוטפים של דמי המזונות, הרי שמאחר והחוב הוא צופה פני עתיד, אין בתשלום השוטף ע”י החייב כשלעצמו כדי להביא לביטול עיכוב יציאה מהארץ.

לעניין זה, סעיף 14(ג) לחוק ההוצאה לפועל מעניק סמכות לרשם ההוצאה לפועל להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו (על פי רוב ערבות כספית בצירוף ערבים) כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין, כאשר סעיף זה למעשה משקף איזון נכון בין הזכויות המתנגשות.

ברמה הפרקטית, מומלץ להגיש בקשה מפורטת לביטול עיכוב יציאה מהארץ באמצעות סיוע של עורך דין הוצאה לפועל, כאשר הבקשה מוגשת בטופס בקשת חייב 1 בצירוף תצהיר מפורט לאימות עובדות הבקשה הנערך ומאושר על ידי עורך דין, ובצירוף כל המסמכים הרלבנטיים והצעת ערובה וערבים לחזרה ארצה.

ביטול הגבלה לצאת מהארץ על רקע מצב רפואי

בשונה מעיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף 14 הנ”ל בשל חשש של הזוכה שהחייב יצא מהארץ מבלי לפרוע את החוב, סעיף 66א(2) מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להגביל את יציאתו של החייב מן הארץ במקרים ספציפיים, בהם החייב פועל בחוסר תום לב (כגון חייב המשתמט מתשלום החוב, החוב הוא חוב מזונות וכו’).

על פי סעיף זה, ההגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו.

במקרים בהם הוטלה הגבלה מכוח סעיף זה, ויציאה מהארץ הכרחית על רקע מצבו הרפואי של החייב או בן משפחתו התלוי בו (למשל להצלת חיים; טיפול רפואי ייחודי שניתן לקבל רק בחו”ל, יציאה לחו”ל לצרכים רפואיים לאחר שמוצו טיפולים רפואיים בארץ וכו’), ניתן לעתור בבקשה מנומקת ומפורטת כדבעי לביטול ההגבלה כאמור.

גם במקרה זה, לרשם ההוצאה לפועל סמכות נרחבת להיעתר לבקשה עם או ללא תנאים.

לסיוע בהגשת בקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ, צרו קשר ואשמח לסייע 077-2042380 עו”ד אבי סלמן.

לבדיקה האם קיים צו עיכוב יציאה מהארץ בדקו במשטרת הגבולות.

 

Facebooklinkedinmail

הגבלת רישיון נהיגה

הגבלת רישיון נהיגה בהוצאה לפועל

אחת הסנקציות המשמעותיות שניתן להטיל על החייב כאמצעי אפקטיבי לגביית חובות בהוצאה לפועל, הינה הגבלת רישיון הנהיגה שלו. הזוכה בתיק הוצאה לפועל יוכל לפנות בבקשה להטיל את ההגבלה על רישיון הנהיגה של החייב, ומרגע שהוטלה החייב יהיה מנוע מלהחזיק או מלחדש את רישיונו.

תנאי מקדמי להטלת הסנקציה הוא, התנהגות כלשהי של החייב המעידה על חוסר תום לב כלפי הזוכה וביחס לחובות שהוטלו עליו. סעיף 66ב לחוק ההוצאה לפועל מונה את המקרים המאפשרים את הטלת ההגבלה, ובכלל אלה השתמטות של החייב מתשלום החוב בלא שיהיה לו הסבר סביר לכך; אם החוב הוא חוב מזונות פסוק לבן זוגו של החייב, ילדו או הורהו; החייב הוא בעל יכולת המשתמט מחובותיו ועוד.

באם התקיים אחד התנאים המקדמיים הנ”ל, רשם ההוצאה לפועל ישקול אם מוצדק בנסיבות העניין להטיל את ההגבלה על רישיון הנהיגה של החייב, כאשר במסגרת שיקוליו עליו להתחשב בפגיעה בחייב כתוצאה מהטלת ההגבלה על רישיון הנהיגה ובהליכי הגבייה הקודמים שננקטו לשם גביית החוב.

המשמעות היא שככלל, קודם לבקשה להטיל הגבלה על רישיון הנהיגה של החייב, יש למצות הליכי גבייה אחרים שפגיעתם בחייב פחותה, ובכלל אלה הליכים לקבלת מידע אודות נכסי החייב (מגופים פיננסיים), עיקולי צד ג’ וכו’.

ביטול הגבלת רישיון נהיגה – מתי?הגבלת רישיון נהיגה
על פי חוק ההוצל”פ, הגבלת רישיון נהיגה תבוטל במספר מקרים:
  • אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלת ההגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב;
  • אם רישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו;
  • אם החוב בתיק ההוצאה לפועל נפרע;
  • אם החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הסכם אחר שאושר בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב;
  • על פי שיקול דעת של הרשם, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

אם כן החוק משקף לעניין זה איזון בין זכויות יסוד של החייב כגון חופש התנועה וחופש העיסוק, לבין האינטרס לגביית החוב. עם זאת, ככלל נקודת המוצא שנקבעה בפסיקה היא האינטרס של הזוכה לגבות את החוב (למשל רע”א 4905/98 גמזו נ’ ישעיהו פ”ד נה(3) 360, 376).

לשם הדוגמא, בכל הקשור לרישיון נהיגה המשמש את עיסוקו של החייב, נקבע למשל ברע”צ (שלום ת”א) 7704-03-10 קובוביץ נ’ מנשה, תק-של 2010(2), 16952 (2010): כי “על החייב להראות ולשכנע כי הגבלת הרישיון עלולה לפגוע בעיסוקו פגיעה ממשית, בהבדל מפגיעה סתם שכן ברור כי בהגבלת רישיון נהיגה יש תמיד פגיעה כלשהי בעיסוקו של החייב”.

בכל הקשור לרישיון נהיגה המשמש אדם נכה, נקבע שלא די בהיותו של החייב נכה, אלא כדי לבטל את ההגבלה על החייב להראות כי לרישיון הנהיגה קיימת “חיוניות של ממש” מבחינת החייב עקב נכותו וכי קיימת חלופת גבייה מידתית יותר (ר’ החלטה בתיק הוצל”פ 09-02684-99-7).

באותו מקרה דובר על חייב נכב בשיעור של 100% שהגיש בקשה לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה והוחלט שלא לבטל את ההגבלה, שכן כל פעולות הגבייה לא הועילו והחייב לא הראה בבקשתו כי הוא בעל רישיון הנהיגה היחיד שיכול לנהוג ברכב וכי קיימת מניעה שהחייב יצטרף לנהיגתו של בן משפחה או ישתמש בתחבורה ציבורית. כמו כן, החייב לא טען כי מטרת ההתניידות היא רק לטיפולים רפואיים אלא גם לצורך הבאת תרופות ומזונות לבית.

לכן, כדי למקסם את הסיכויים שבקשה לביטול הגבלה על רישיון נהיגה תבוטל, חשוב שהבקשה לביטול הגבלה תנוסח כדבעי ע”י עורך דין הוצאה לפועל המתמחה בתחום, ותציג תשתית ראייתית מתאימה ומסמכים שיצדיקו את ביטול ההגבלה בנסיבות העניין.

לביטול הגבלות בהוצאה לפועל, צרו קשר ונשמח לסייע!

קישורים מומלצים: טופס בקשה לביטול הגבלה על רישיון נהיגה

Facebooklinkedinmail

קיזוז חובות

קיזוז חובות כטענת הגנה בהוצאה לפועל

קיזוז חובות היא זכות המעוגנת בחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג 1973 וכן בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970, ומאפשרת למעשה לצד בעסקה מסיומת, לקזז חוב שלו כנגד חוב של הצד השני לעסקה.

הכלל קבוע בסעיף 53 (א) לחוק החוזים, לפיו “חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים”. בנוסף לכלל זה, ישנם גם חוקים ספציפיים המקנים זכות קיזוז, כמו למשל חוק המכר, תשכ”ח- 1978, הקובע כי חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עסקת מכר אחת ניתנים לקיזוז.

כאשר נפתח כנגד חייב תיק הוצאה לפועל, בין אם בגין שיקים חוזרים או בין אם בגין פסק דין שלא בוצע, ולזוכה יש חוב כספי כלשהו כלפי החייב, ניתן לבחון העלאת טענת קיזוז במסגרת בקשה בטענת פרעתי או במסגרת התנגדות לביצוע שטר. עם זאת, ישנם מספר קריטריונים שנקבעו בפסיקה בעניין זכות קיזוז.

קיזוז חובות

קיזוז חובות במסגרת בקשה בטענת פרעתי

כאמור, חייב אשר נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל על יסוד פסק דין יוכל להגיש בקשה בטענת פרעתי, שבמרכזה טענת החייב כי הוא פרע את החוב או שאינו צריך לפרוע את החוב. במידה ולזוכה בתיק ההוצאה לפועל ישנו חוב כלשהו כלפי החייב, הרי שהחייב יוכל להעלות טענת קיזוז במסגרת בקשה זו.

יחד עם זאת, כדי שטענת קיזוז תעמוד לחייב בבקשה בטענת פרעתי, נקבע בפסיקה כי הזכות לקיזוז צריך שתהיה זכות קיימת (זכות ברורה, מקורה ברור ואין עליה מחלוקת), להבדיל מזכות קיזוז נטענת שהיא שנויה במחלוקת. במידה וזכות הקיזוז היא נטענת, הרי שלרשם הוצאה לפועל אין סמכות לדון בה ויש להגיש תביעה נפרדת.

בברע”א 5336/06 פרמינגר נ’ עיריית חיפה (פורסם במאגרים משפטיים) הטיבו לתאר את ההבחנה כך: “לגופו של עניין ייאמר, כי ככלל נהוג להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שזו זכות חלוטה ושוב אין הזוכה יכול להלין על קיומה. זכות קיזוז קיימת תיתכן גם “כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב” (ראו דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית, בעמ’ 194ב). לא כן זכות קיזוז נטענת שהינה זכות קיזוז השנויה במחלוקת. טענה כזו אמורה להעמיד לטוען עילת הגנה בפני תביעת יריבו ובירורה של טענה כזו חורגת מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל הדן בטענת “פרעתי”.

באותו מקרה דובר על זכות קיזוז קיימת של עירייה, כאשר הזכות צמחה מהסכם פשרה בין העיריה לתובע וקיבלה תוקף של פס”ד.

דוגמא נוספת מתייחסת לתשלומי מזונות, כאשר חייב טוען למשל כי שילם לאישה תשלומים מחוץ לתיק ההוצאה לפועל והסכומים לא הוקטנו מתוך סכום החוב בתיק, הרי שהחייב יוכל לפנות בבקשה בטענת פרעתי ובמסגרתה לטעון כי יש לקזז את התשלומים ששילם מתוך סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל.

קיזוז חובות במסגרת התנגדות לביצוע שטר

בשונה מטענת פרעתי, כאשר נפתח כנגד חייב תיק הוצאה לפועל על יסוד שיק או שטר שחולל, והחייב מעוניין להעלות טענת קיזוז כנגד החיוב השטרי מכוח השטר, יוכל החייב, בתנאים מסוימים, להגיש התנגדות לביצוע שטר ובמסגרתה להעלות טענת קיזוז.

במאמר מוסגר יצוין, כי במידה וטענת הקיזוז התגבשה לאחר קבלת האזהרה אצל החייב, הרי שיש להעלות את טענת הקיזוז במסגרת בקשה בטענת פרעתי.

ביהמ”ש פירש את הדין הכללי והחיל את דיני הקיזוז גם על חיובים שטריים בהתקיים תנאים מסוימים, כפי שנקבעו ע”י כבוד הנשיא ברק ברשות ערעור אזרחי 98 /6250 Nordland Papier AG נגד מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע”מ ו- מפעלי ספרים ליצוא בע”מ: “דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך “עיסקה אחת”, ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם “עיסקה אחת”. אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך “עיסקה אחת” הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב”.

ניתן להיווכח, כי נקבעו מספר תנאים כדי לקיזוז השטרי:
  • החיובים הם בין צדדים קרובים לעסקת היסוד (בין מושך השטר לבין הנפרע בשטר).
  • אם החיובים הם מתוך עסקה אחת – ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי (מכוח השיק/השטר) כל חוב כספי, בין אם הוא קצוב ובין אם אינו קצוב.
  • אם החיובים הם מתוך עסקאות שונות – ניתן לקזז רק אם החוב הכספי הוא קצוב (חוב שניתן לחישוב אריתמטי ללא צורך באומדן או בשומה).

לצורך ההמחשה, אם בין צדדים קרובים נעשה הסכם התקשרות מפורט לאספקת סחורה מסוימת, ומכוח אותו הסכם סופקה לחייב מעת לעת סחורה, הרי שעסקה כאמור עשויה להיחשב עסקה אחת, ובמקרה כזה חיובים ניתנים לקיזוז.

לעומת זאת, אם בין צדדים קרובים נעשו מספר הסכמים שונים, והחיוב השטרי נשוא תיק ההוצאה לפועל הוא מתוך עסקה א’ והחיוב הכספי לגביו טוען החייב הוא מתוך עסקה ג’, הרי שמקרה כזה תעמוד לחייב טענת קיזוז אך ורק אם החוב הכספי הוא קצוב.

כאן המקום לציין, כי במידה וטענת קיזוז נדחית, לא נחסמת דרכו של החייב להעלות את טענת הקיזוז במסגרת הגשת תביעה נפרדת כנגד הזוכה.

דרך הקיזוז

סעיף 60 (א) לחוק החוזים, קובע כי: “הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות הענין”.

באשר לטענת קיזוז נקבע בפסיקה כי יש להעלות אותה בהזדמנות הראשונה, כאשר באופן כללי המועד להעלאת הטענה הינו בכתב ההגנה. בנוסף נקבע, כי את טענת הקיזוז יש להעלות במפורש ובמפורט בכתב הטענות ולא כטענה סתמית, והנטל להוכיח קיומה של טענת קיזוז ושיעורה מוטל על כתפי הטוען לקיזוז.

בפרקטיקה לעיתים נוהגים לשלוח הודעת קיזוז מפורטת באמצעות עורך דין הוצאה לפועל, אפילו בטרם החל הליך משפטי נגד הטוען לקיזוז. בכל מקרה, יש לטעון את זכות הקיזוז באופן ברור ומפורט ככל הניתן במסגרת התצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר או בבקשה בטענת פרעתי.

Facebooklinkedinmail
Call Now Button דילוג לתוכן