Avi Salman - Law Office

גביית שיקים חוזרים

שטר חוב

מהו שטר חוב?

סעיף 3(א) לפקודת השטרות מגדיר שטר חליפין כ”פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ”ז, סכום מסוים בכסף, עם שטר חובדרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה”.

באופן כללי, שטר חוב הוא התחייבות חתומה ובלתי מותנית של צד לשטר (עושה השטר) כלפי הצד השני לשטר (האוחז), לשלם לאוחז סכום כסף שננקב בשטר.

השימוש בשטר חוב נפוץ במיוחד בהסכמי שכירות, במסגרתם השוכר חותם על שטר חוב לטובת המשכיר כבטוחה לעמידה בהתחייבות השוכר בהסכם שכירות.

היתרון בשטר חוב לעומת הסכם רגיל בין שני צדדים, הוא האפשרות לגבות את שטר החוב ישירות בהוצאה לפועל, בדומה לשיקים חוזרים,  וזאת במקרה של “חילול” השטר.

גביית שטר חוב למול גביית שיק בטחון

שיק מוגדר בפקודת השטרות כ”שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה”.

כלומר שיק הוא סוג של שטר חליפין, אולם בשונה משטר שלו ישנם שני צדדים לעסקה, הרי במקרה של שיק מדובר בשלושה צדדים, דהיינו מושך השטר, הנמשך (הבנק) והאוחז (הנפרע או הנושה).

המשמעות היא שכדי לגבות שיק, יש להפקידו ראשית בבנק על מנת שיחולל, ורק אז יהיה ניתן לגבותו בהוצאה לפועל, לעומת שטר חוב שאין צורך להציגו בבנק.

דהיינו, אם בידך שיק בטחון שנועד להבטיח קיומו של תנאי מסוים והתנאי לא התקיים, ניתן להפקידו בבנק ככל שיק רגיל ובכך לנסות לגבות את החוב מהבנק הנמשך.  

שטר חוב עם ערבים – ערבות אוואל

בפרקטיקה של עריכת הסכמי שכירות, מקובל להחתים על גבי שטר החוב שני ערבים לקיום התחייבויות השוכר כלפי המשכיר.  

ערבות מעין זו מכונה “ערבות אוואל” או “ערבות שטרית”.

החשיבות של ערבים לשטר לעיתים גדולה, שכן במידה והתקיים תנאי למימוש השטר, ניתן יהיה לפתוח תיק הוצאה לפועל הן כנגד עושה השטר (השוכר) והן כנגד הערבים לשטר.

ריבוי חייבים בתיק הוצל”פ אחד, מגדיל משמעותית את סיכויי גביית החובות בתיק.

אוחזים בשטר חוב או שיק שחזר? חייגו 077-2042380 ונשמח לסייע.

לגביית שיקים חוזרים ושטרי חוב חייגו כעת 077-2042380.

Facebooklinkedinmail

התיישנות שיקים

התיישנות שיקים חוזרים בהוצאה לפועל

הרבה נוטים לטעות ולחשוב, כי שיקים חוזרים שלא נעשה בהם שימוש תקופה ממושכת של שנים, הם שיקים שאבד עליהם הקלח, במובן הזה שלא ניתן להגישם לביצוע בהוצאה לפועל ולא ניתן לגבות אותם.

הכלל הנוגע להתיישנות שיקים חוזרים קבוע בסעיף 96(א) לפקודת השטרות, לפיו “אין להיזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים”.

“וכנגד מסב – לאחר שעברו שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד”.

המשמעות היא, ששיקים חוזרים מתיישנים לאחר שחלפו 7 שנים מתאריך חילול השיק (התאריך שבו חזר השיק המופיע על גבי חותמת הבנק הנמשך על גבי השיק), ובמידה ואכן חלפו – אין עילה שטרית בגין השיק.

אשר למסב השיק (אדם שקיבל לידיו שיק סחיר “וגלגל אותו לצד ג נסב) קוצרה תקופת ההתיישנות כלפיו לשנתיים מהמועד שנולדה עילת התובענה לאוחז כנגד אותו הצד.

מה עושים אם נפתח כנגדכם תיק הוצל”פ ביחס לשיק שהתיישן?

המועד שבו נעצרת תקופת ההתיישנות הוא מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל בגין אותו שיק שחזר. מרגע שנפתח תיק הוצאה לפועל, נעצרת תקופת ההתיישנות.

למשל, אם פותחים תיק הוצאה לפועל לאחר 6.9 שנים מהתאריך שהשיק חזר, תקופת ההתיישנות נעצרת ועילת התביעה השטרית בגין השיק שרירה וקיימת.

חשוב לציין כי התיישנות שיק, גם אם חלפו 7 שנים ממועד חילולו, אינה חוסמת את הדרך בפני האוחז לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב.

במצב דברים כזה, כאשר נפתח תיק הוצאה לפועל בגין שיק שהתיישן, על “החייב” להגיש התנגדות לביצוע שטר במסגרתה לטעון להתיישנות שיקים. 

לגביית שיקים חוזרים באמצעות עורך דין הוצאה לפועל חייגו כעת : 077-2042380

Facebooklinkedinmail

חשבון מוגבל

שיקים חוזרים וחשבון מוגבל - עורך דין הוצאה לפועל אבי סלמןהתופעה של שיקים חוזרים היא רחבת היקף, כאשר מלבד החיוב הכספי הנובע משיק חוזר, למשיכת שיקים ללא כיסוי ישנן השלכות במישור הבנקאי הן כלפי בעל החשבון ממנו נמשכו השיקים והן ביחס לחשבון הבנק עצמו. חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ”א-1981 נועד, בין השאר, לעשות סדר בנושא ולקבוע סנקציות כלפי אדם המושך מחשבונו שיקים חוזרים.

לקוח מוגבל ולקוח מוגבל חמור

ראשית, חוק שיקים ללא כיסוי מבחין בין “לקוח מוגבל”, “לקוח מוגבל חמור” ולקוח מוגבל מיוחד”. החוק מגדיר “לקוח מוגבל” כמי שבמהלך תקופה של 12 חודשים חזרו בחשבון הבנק שלו 10 שיקים או יותר. אותו לקוח מוגבל לא יוכל לפתוח חשבון בנק ומנוע מלמשוך שיקים בחשבונו שהוגבל.

לעומתו, “לקוח מוגבל חמור” (בנסיבות מחמירות) הוא מי שחשבון נוסף שלו הוגבל או מי שחשבונו הוגבל שנית תוך 3 שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל.

אשר ל”לקוח מוגבל חמור” נקבעו בחוק סנקציות מרחיקות לכת, כאשר “לקוח מוגבל חמור” לא יוכל למשוך שיקים בשום חשבון וכל חשבונותיו, ללא יוצא מן הכלל,  יוגבלו, לרבות חשבונות משותפים לו ולאחרים או חשבונות שבהם הוא מיופה כוח.

בהקשר הזה יצוין, כי אמנם שותפים בחשבון של “לקוח מוגבל חמור” לא יוכלו למשוך שיקים מהחשבון, אולם יוכלו עדיין לפתוח חשבון אחר נפרד.

בנוסף, מלבד הסנקציה הנעוצה בהמשך ניהול תקין של החשבון שהוגבל,  ישנו סוג של “כתם” כלפי אותו אחד שסווג “לקוח מוגבל” או לקוח מוגבל מיוחד”, שכן הודעה בדבר הגבלת החשבון נשלחת לכל הבנקים, ללא יוצא מן הכלל, עובדה שתקשה על לקוח מוגבל לקבל שירותים בנקאיים בבנק אחר.

לקוח מוגבל מיוחד

בשונה מ”לקוח מוגבל” ומ”לקוח מוגבל חמור”, לגביהם הסטטוס נובע ישירות מעצם משיכת שיקים חוזרים בחשבון, “לקוח מוגבל מיוחד” נקבע על פי החלטה שיפוטית. ככלל, “לקוח מוגבל מיוחד” הוא מי שהוטלה עליו ההגבלה ע”י רשם ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצאה לפועל המתנהל כנגדו או ע”י בית המשפט במסגרת הליך של פשיטת רגל המתנהל בעניינו. באופן כללי, דינו של “לקוח מוגבל מיוחד” הוא כשל “לקוח  מוגבל חמור”.

משרדנו בעל ניסיון עשיר בגביית שיקים חוזרים וייצוג חייבים בהוצאה לפועל. ליצירת קשר חייגו כעת: 077-2042380.

 

Facebooklinkedinmail

שיק ביטחון

שיקים חוזרים – שיק הניתן “לביטחון”  שיק בטחון

מסירת שטרות או שיקים “לביטחון” הינה תופעה מוכרת ונפוצה בחיי היום יום, בעיקר במסגרת עסקאות להשכרת דירות בהן נדרש השוכר למסור למשכיר “שיק בטחון” להבטחת התחייבויותיו כלפי המשכיר.

נשאלת השאלה מהי המשמעות של “שטר/שיק בטחון” ובאלו תנאים ישנה חבות על עושה השיק לפרוע את השיק?

ראשית, שיק בטחון שהגיע מועד פירעונו וחולל (חזר), ככל שטר, ניתן להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ע”י אוחז השיק. עושה השיק יוכל מצדו להגיש התנגדות לביצוע שטר, במסגרתה יטען כי אינו חייב את הסכום הנקוב באותו שיק.

סעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע את חזקת התמורה העומדת לזכות התובע, לפיה: “כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך”. בתוך כך, הלכה מושרשת היא, כי נטל ההוכחה מונח לפתחו של עושה השיקים, הטוען למסירה על תנאי (ע”א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע”מ נ’ מגדל חברה לביטוח בע”מ).

סיכם את ההלכה בעניין זה כב’ השופט רובינשטיין ברע”א 2157/07 מנחם אדאטו נ’ אמיל רנתיסי:

“כידוע, טענתו של עושהו של שטר ביטחון שאינו חייב על-פי השטר, צריכה הוכחה בשתי אלה: ראשית, כי אמנם ניתן השטר לביטחון, היינו על תנאי, ושנית, כי העסקה שלביטחונה ניתן השטר לא התקיימה או נפגמה, כלומר כי התנאי לחבות לא התקיים”.

אם כן,  ניתן להיווכח כי אדם המוסר שיק שניתן לטענתו ל”ביטחון”, וכי אינו חייב בפירעון השיק, עליו להוכיח ראשית כי השיק שחזר ניתן על תנאי, ושנית כי התנאי לחבות לא התקיים.

אשר לראשון, הדרך הפשוטה ביותר להוכחה כי השיק אכן ניתן על תנאי, הינה כאשר מופיע על גבי השיק  הכיתוב “לביטחון” או לביטחון בלבד”, או שנרשם על מסמך נפרד ממנו כי השיק אכן ניתן “לביטחון” (למשל בהסכם שכירות). באין אסמכתא כתובה כלשהי המעידה כי השיק אכן ניתן על תנאי, שאלת קיומו של “תנאי” תילמד ממכלול נסיבות המקרה.

אשר להיבט השני, אשר על פי רוב מורכב יותר להוכחה, על מוסר השיק להוכיח כאמור כי התנאי לחבותו לא התקיים, כאשר נושא זה נלמד ממכלול הנסיבות, הראיות והעדויות בכל מקרה לגופו (למשל, טענת שוכר כי לא הפר את הסכם השכירות ; דוגמא שניה, טענה כי הסחורה שבגינה נסמר אותו שיק ביטחון לא התקבלה או התקבלה פגומה).

גביית שיק שניתן לביטחון, ומן העבר השני הוכחת החייב כי אינו חייב לפרוע את שיק הביטחון, הינם לעיתים נושא מורכב, ורצוי להיוועץ עם עורך דין הוצאה לפועל העוסק בגביית שיקים חוזרים והן בייצוג בהתנגדות לביצוע שטר.

אוחזים בשיקים חוזרים? חייגו כעת 077-2042380 עורך דין הוצאה לפועל אבי סלמן

Facebooklinkedinmail

גביית צ’קים חוזרים – ערבות אוואל

2587482 - a macro of a person writing a check for a bill

פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד ערב לצ’קים

דיני הערבות הכלליים מוסדרים בחוק הערבות, תשכ”ז-1967. סעיף 1(א) לחוק זה קובע את הכלל, לפיו “ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי”. מדובר אם כן בערבות חוזית.

לעומת זאת, סעיף 57 לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע הסדר מיוחד בכל הקשור לערבות לצ’קים/שטרות (בעגה המשפטית ערבות שטרית או ערבות אוואל).

ההבדלים בין סוגי הערבות (חוזית למול שטרית) נעוץ בשני היבטים: ראשית בפן הדיוני – ערבות חוזית ממומשת באמצעות הגשת תביעה כספית כנגד הערבים בבית המשפט המוסמך, לעומת ערבות שטרית אשר ממומשת ע”י פתיחת תיק הוצאה לפועל ישירות כנגד הערבים (הערבות מצורפת ביחד עם הבקשה לביצוע שטר). שנית בפן המהותי – סוגי טענות ההגנה שיכול ערב חוזי לעורר שונים מסוגי הטענות העומדים לרשות הערב השטרי.

לכן, אם יש בידכם צ’קים חוזרים עם ערבות אוואל לצ’קים, הרי שניתן יהיה לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד הערבים ולהיפרע ישירות מהם. יחד עם זאת, כדי שערבות תהווה ערבות אוואל, על כתב הערבות לעמוד במספר תנאים שנקבעו לצורך כך.

תנאים לערבות אוואל

סעיף 57(ב) לפקודת השטרות קובע מספר דרישות לערבות אוואל, לפיו :”ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי  bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה;

הסעיף קובע מספר תנאים מצטברים כדי שערבות תהווה ערבות שטרית:
  • הערבות היא בכתב (בין אם היא בגוף השטר/השיק ובין אם במסמך נפרד), זאת בשונה מערבות חוזית שיכול שתהיה בעל פה.
  • הכתב כולל ביטוי המשקף כוונה לערוב לשיקים, כמו “ערבות פון אוול” (ביטוי צרפתי), “אני ערב לשיקים…”, ערבות לשיקים..” וכיוצא באלה ביטויים.
  • לאחר הביטוי הנ”ל, מופיעה חתימת הערב.

לצורך הדוגמא, בבר”ע 3055-07 נבדק נוסח ערבות בהתאם לתנאי סעיף 57(ב) הנ”ל. נוסח הערבות באותו מקרה היה כדלקמן:

“ערבים אישית לפרעון חובותיה של חברת…ערבות זו היא מתמדת, מתחדשת, מוחלטת, בלתי מסויגת ובלתי מותנית ואינה מוגבלת בסכום, וחלה על כל המגיע ו/או שיגיע מהחייב בין במישרין ובין בעקיפין, בצירוף ריבית והצמדה, דמי נזיקין והוצאות מכל סוג, לרבות הוצאות משפט, בין מכח שיקים או שטרות ובין מכוח חשבוניות ….”

בצקיםאותו מקרה נקבע כי הנוסח הנ”ל מהווה ערבות שטרית וכי בכך גילה המשיב דעתו וכוונתו לערוב לפירעון שיקים שימשכו על שם המשיבה. עם זאת, כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו הקונקרטיות ותיבחן “כוונת” הערב לערוב לפרעון השיקים או לא.

אוחזים בשיקים חוזרים? מחפשים עורך דין לגביית שיקים חוזרים

חייגו כעת 077-2042380 עורך דין הוצאה לפועל אבי סלמן

Facebooklinkedinmail

צ’קים חוזרים של חברה בע”מ

צ'קים חוזריםצ’קים חוזרים של חברה בע”מ שחדלה לפעול

צ’קים חוזרים של חברות בע”מ שחדלו לפעול היא תופעה די נפוצה. מידי יום עשרות חברות נסגרות ומותירות מאחוריהן חובות וצ’קים חוזרים אצל ספקים ואצל נושים אחרים (למשל עובדים). לעיתים, החברה אכן נקלעה למצב של חדלת פירעון, מפסיקה לחלוטין את פעילותה העסקית ונסגרת לצמיתות.

לעומת זאת, קיימת תופעה של רישום חברות חדשות לאותה מסגרת של פעילות עסקית, שכל מטרתה להתחמק מחובות ונושים ולהבריח נכסים. במילים אחרות, נרשמת חברה בע”מ, החברה צוברות חובות רבים ובכלל אלה צ’קים חוזרים, ומתוך ניסיון להתחמק מתשלום לנושים החברה “נסגרת” ומעתיקה את פעילותה העסקית באמצעות רישום חברה בע”מ אחרת.

כפועל יוצא, כאשר נושה אוחז לדוגמא בצ’קים חוזרים של אותה חברה בע”מ ש”נסגרה” לכאורה, אותו נושה יוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד אותה חברה ובאם אין לה נכסים, לא ניתן יהיה לגבות את החוב במסגרת ההוצאה לפועל.

במקרים כאלה, כאשר הפעילות העסקית של החברה שנסגרה מועתקת לחברה חדשה כדי להתחמק מנושים, ניתן, בתנאים מסוימים במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח, לבקש להטיל עיקול על נכסי החברה החדשה בניסיון לגבות את החוב, וזאת מכוח עקרון “הרמת מסך”.

הרמת מסך בהוצאה לפועל                                                       

בדיני החברות מושרש הכלל של “אישיות משפטית נפרדת של החברה”. המשמעות היא, שחברה היא אישיות נפרדת מבעלי המניות בה וכשרה לכל זכות, חובה ופעולה. ככזאת, ככלל אין לייחס חובות של החברה לבעל המניות בה או לחברה קשורה אחרת.

לעומת זאת,  בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ”ט-1999 נקבע עיקרון של “הרמת מסך”, לפיו בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל המניות בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן. שימוש בעקרון זה ייעשה רק במקרים ספציפיים הקבועים בסעיף, כאשר בעל המניות עושה שימוש לרעה בעקרון ה”אישיות הנפרדת” של חברה, למשל, כאשר בעל המניות הונה אדם או קיפח נושה של החברה.

לצורך הדוגמא, אם בעל מניות משך צ’קים של החברה בידיעה מראש שהצ’קים יחזרו (למשל חשבון החברה מוגבל), ניתן יהיה לעתור במסגרת תביעה בבית המשפט “להרמת מסך” וחיובו של בעל המניות באופן אישי.

בהתאם לעקרון זה, נפסק ברע”א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא”י ואח’ נ’ מושב שיתופי מולדת ואח’, פ”ד נא  (1) 61, כי ניתן לבצע “הרמת מסך” גם בין חברות קרובות לצורך שיתופן בחובות, על פי מספר מבחנים: שימוש חברה אחת בחברות אחרות כ”חברות קש”; ניהול עסקי חברות על ידי אדם אחד או חברה אחת; תלות החברה במומחיותו ובשיקול הדעת של חברה אחרת.

בתוך כך נקבע ברע”א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע”מ נ’ ענבר, פ”ד נד (2) 712, כי בסמכות רשם ההוצאה לפועל להשתמש בעקרון “הרמת המסך”, כאשר המדובר בשתי חברות קשורות, שהוקמו ונוהלו בידי אותם בעלים, וכאשר למעשה הן ישות כלכלית-עסקית אחת וההפרדה ביניהן נושאת אופי מלאכותי. זאת, כאשר הבעלים והמנהל של שתי החברות, נהג להקים מספר חברות שאין להן רציונל כלכלי אמיתי, מלבד הרצון להיעזר במסגרתן המשפטית כדי לכלכל את תשלומי חובותיו לנושים.

באותו מקרה נקבע, כי ניתן לממש רכב שבבעלות החברה הקשורה, לצורך תשלום חובות החברה החייבת.

בבר”ע (מחוזי ת”א) 2417/05 גל יעד בע”מ נ’ ט.א. מכונות מזון וקירור בע”מ ואח’, דינים מחוזי לה (7) 265 הורחבה הלכה הנ”ל ונקבע כי ניתן להטיל עיקול גם של כספים (ולא רק מימוש רכבים) המצויים אצל חברה קשורה, שהיא והחברה החייבת הן למעשה “גוף אחד”.

הרמת מסך בהוצאה לפועל – מתי?

למרות ההלכות בעניין זה, הרמת מסך בהוצאה לפועל תיעשה אך ורק במקרים ברורים בהם קיימים מאפייני זהות עובדתיים בין החברות, וככל שיהיו מאפייני זהות רבים יותר, כך יטה רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך כאמור.

מאפייני זהות יכולים להיות, למשל, מועד הקמת החברה ה”אחרת”; החברה ה”אחרת” היא בבעלות אותו בעל מניות או בעל מניות עם קרבה משפחתית (למשל בעל ואשה); ניהול זהה בחברה ה”אחרת”; פעילות עסקית זהה בשתי החברה (למשל אותה סחורה נמכרת, אותם לקוחות); אותם עובדים נותרו לעבוד בחברה החדשה; אותה כתובת ועוד.

כאשר מבוקש עיקול על כספים המצויים אצל החברה האחרת, ברור כי שיש לתמוך את מאפייני הזהות בין החברות הקשרות בראיות ברורות וחד משמעיות, במסגרת בקשה מפורטת כדבעי שמוגשת לרשם ההוצאה לפועל.

חשוב להבהיר שוב, כי סעד של הרמת מסך בהוצאה לפועל ניתן לצורך הטלת עיקול בלבד אצל חברה קשורה. לעומת זאת, ניתן לבקש סעד של הרמת מסך גם באמצעות הגשת תביעה אישית בבית המשפט כנגד בעל מניות, ובמסגרתה להוכיח כי התקיימו התנאים המצדיקים הרמת מסך.

לייצוג בנושא גביית צ’קים חוזרים חייגו כעת 077-2042380 עורך דין הוצאה לפועל אבי סלמן

Facebooklinkedinmail

שיקים חוזרים

גביית שיק חוזר בהוצאה לפועל 

יש לכם שיק חוזר ביד? מה עושים? כיצד נעשית מלאכת גביית שיקים חוזרים? 

צ’קים הם אמצעי תשלום שכיח במדינת ישראל. רובנו ככולנו, ובפרט חברות ובעלי עסקים, עושים שימוש יומיומי בשיקים כאמצעי תשלום נוח.

לדאבוננו, התופעה של שיקים חוזרים (בעגה המשפטית “שיקים שחוללו”) היא נפוצה, ולעתים קרובות מאלצת לפעול לגביית שיקים חוזרים בהוצאה לפועל.

סעיף 73(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] מגדיר “שיק” כ”שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פירעון עם דרישה”.

למעשה, שיק הוא מתן הוראה של נותן השיק (מוגדר “מושך” השיק) שחתם על השיק, לסניף הבנק שלו (“הנמשך”), לשלם את הסכום הנקוב בשיק, בתאריך הנקוב בשיק, לאדם פלוני שנרשם כמוטב בשיק (“הנפרע”).

במצב דברים תקין, הבנק מכבד את הוראת הלקוח לתשלום השיק והשיק נפרע. אלא שלעתים קרובות הבנק דוחה את הוראת התשלום ממגוון סיבות, והתוצאה היא שיק חוזר. 

מדוע צ’קים חוזרים? הסיבות להחזרת שיקים

שיקים חוזרים

שיקים חוזרים בהוצאה לפועל

שיקים חוזרים מסיבות מגוונות, כגון: אין כיסוי מספיק בחשבון נותן השיק (המושך); ביטול השיק ע”י המושך; סיבות טכניות, למשל היעדר חתימה על גבי השיק או תיקון על גבי השיק;

חשבונו של הלקוח הוגבל; עבר זמנו של השיק, קרי לא הוצג לפירעון על ידי המוטב למעל מ-6 חודשים; ועוד.

כמובן שלא ניתן להפקיד בשנית שיק שחזר, למעט מקרים נדירים של טעות הבנק ממנו נמשך השיק (למשל שיק שחזר אכמ בזמן שכן היה כיסוי לשיק) , או אז ניתן באישור הבנק הנמשך,  להפקיד את השיק בשנית. 

שאלה שחוזרת על עצמה היא האם ניתן לבטל שיק?

ראשית, ביטול שיק כשמו כן הוא – מושך השיק (בעל החשבון) מוסר הודעה לבנק בו מתנהל חשבונו, במסגרתה הוא מודיע כי ברצונו לבטל שיק או מספר שיקים שנמשכו מחשבונו.

לאחר פעולת ביטול השיק, השיק כמובן יחזור מחמת נ.ה.ב דהיינו “ניתנה הוראת ביטול”.

יצוין, כי במקרים חריגים מאוד מסירת שיקים ללא כיסוי בידיעה שיחזרו, ולאחר מכן מסירת הודעת ביטול, אכן עשויה להוות עבירה פלילית.

יחד עם זאת, בהרבה מקרים פעולה של ביטול שיק היא פשוט פעולה משפטית מכורח המציאות.

הדוגמא הנפוצה ביותר לביטול לגיטימי של שיקים היא במקרה שבו השיקים נגנבו או שיקים שהחתימה בהם זויפה.

מובן, כי בסיטואציות כאלו מוצדק ואף הכרחי להודיע לבנק על ביטול השיקים, מחשש שלא יפרעו.

דוגמא נוספת לביטול מוצדק של שיקים היא במצב של סחורה או שירות ששולמו בשיקים דחויים, אולם הסחורה לא סופקה או שהשירות לא ניתן.

במקרה כזה יהיה נכון לבטל את השיקים, כאשר רצוי לעשות זאת באמצעות עורך דין שילווה את התהליך.

לכן, אם צ’ק שנתת חזר בשל ביטול השיק מסיבה מוצדקת, תוכל להגיש התנגדות לביצוע שטר ובמסגרתה להוכיח כי לאוחז אין זכות להיפרע משיקים אלה.  

חוק שיקים ללא כיסוי וההשלכות בגין שיקים חוזרים

כדי להרתיע אנשים אשר מושכים שיקים ללא כיסוי ובמטרה לצמצם תופעות של החזרת שיקים, נחקק חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ”א-1981.

ככלל, משיכת שיקים חוזרים אינה מובילה לסנקציות פליליות כנגד מושך השיק, אולם חוק שיקים חוזרים מונה

סנקציות מנהליות “מעין פליליות” כנגד בעלי חשבונות אשר מושכים שיקים ללא כיסוי.

כך למשל, אם במהלך תקופה של שנה חוזרים בחשבון בנק מסוים 10 צ’קים (או יותר), החוק קובע כי החשבון יוגבל למשך שנה.

החריג הוא, אם חלפו פחות מחמישה עשר ימים בין השיק הראשון שחזר לבין השיק העשירי שחזר, כאשר הרציונל הוא

שסיטואציה כזו נחשבת “אירוע חד פעמי” ויוצא דופן שאינו מעיד על דפוס חוזר של מושך השיקים.

מה זה חשבון מוגבל?

המשמעות של חשבון מוגבל היא בראש ובראשונה איסור לעשות באותו חשבון מוגבל שימוש בשיקים.

חשוב לציין, כי אם בכל זאת נעשה שימוש בשיקים בזמן שהחשבון מוגבל, השיקים כמובן יחזרו והדבר עשוי להביא לחיוב בעל החשבון בקנס או אפילו מאסר. 

בנוסף, בעל חשבון מוגבל לא יוכל לפתוח חשבון בנק חדש המאפשר משיכת שיקים, אלא אך ורק חשבון שאינו מאפשר שירות זה.

מה הקשר בין שיקים חוזרים לבנק ישראל? מלבד ההגבלה כשלעצמה, בנק ישראל מקבל מהבנקים המסחריים מידע אודות חשבונות מוגבלים.

בנק ישראל מפרסם את אותם חשבונות ואת זהות בעלי החשבונות המוגבלים במאגר חשבונות מוגבלים אינטרנטי ייעודי אשר פתוח לעיון הציבור.

ניכיון שיקים – מה זה ומה הקשר לשיקים חוזרים?

פעמים רבות התמורה בגין סחורה או שירות משולמת באמצעות צ’קים דחויים.

אותו ספק סחורה או נותן שירות האוחז בשיקים לפירעון דחוי זקוק לכסף מזומן, לכן פונה לבנקים או לגופים חוץ בנקאיים אשר

“מנכים” את השיק ונותנים לאוחז בשיק כסף מזומן מיידי במקום, וזאת כנגד עמלה מסוימת מסכום השיק.  

פעולה זו מכונה “ניכיון צ’קים” דחויים או “פריטת שיקים”, כאשר פריטת שיקים יכול שתיעשה כנגד שיקים פרטיים או שיקים מסחריים.

כמובן, שעל פי רוב אותם גופים מבצעים בדיקת צ’קים ובדיקת מושך השיק לפני ביצוע פעולת הניכיון.

בהערת אגב יצוין, כי במקרים מסוימים תיתכן פעולת ניכיון שיקים עם תאריך פירעון שעבר, כלומר שיקים שאינם דחויים – מתי?

כשאוחז השיק אשר מבקש לבצע ניכיון שיק הינו חסר חשבון בנק (מדובר במאות אלפי אנשים מסובכים כלכלית

שאין בבעלותם חשבון בנק) ומבקש להמיר את השיק לכסף מזומן.

ההבדל בין ניכיון שיקים לבין הלוואה

למעשה, פעולת ניכיון שיקים ע”י גופים חוץ בנקאיים תיחשב בהרבה מקרים הלוואה חוץ בנקאית לכל דבר ועניין,  

וזאת בכל הקשור לתחולת חוק הלוואות חוץ בנקאיות על סוג כזה של עסקה על כל המשתמע מכך (למשל: חובת עריכת הסכם בכתב).

חשוב להדגיש, כי פעולה של ניכיון שיקים נעשית אך ורק כנגד שיקים “סחירים”, כלומר לא מתאפשרת פריטת שיקים עם הגבלת עבירות “למוטב בלבד”,.

יחד עם זאת, בפרקטיקה ישנם מקרים מאוד חריגים במסגרתם שיק “למוטב בלבד” אינו כולל את שם המוטב בשורת הנפרע,

 והגוף שמנכה את השיק ממלא שת שמו על גבי השיק וזאת בכפוף לתנאים מאוד מסוימים

ומחמירים וכנגד בדיקה יסודית למול מושך שיק שמאשר את עסקת ה”ניכיון”.

נשאלת השאלה מה קורה אם שיקים שנוכו חוזרים?

במקרה כזה הזכות לגביית שיק חוזר בהוצאה לפועל מוקנית לגוף שביצע את עסקת ניכיון השיקים

הן כנגד מושך השיק (בעל החשבון שממנו נמשכו השיקים) והן כנגד מסב השיק. 

גביית צ’קים חוזרים – כיצד מתמודדים?

איך מתמודדים עם שיק חוזר? ובכן, על פי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967, גביית שיקים חוזרים נעשית בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט.

בשל הביורוקרטיה האדירה הכרוכה בהתנהלות מול לשכות ההוצאה לפועל במסגרת הליכי גבייה,

ולעתים בשל מורכבות הליכי הגבייה, מומלץ לחסוך מכם את “כאב הראש” ולהסתייע בעורך דין גבייה/עורך דין שיקים חוזרים מקצועי שתחום עיסוקו הוא גביית שיקים חוזרים. 

ככלל, בשלב הראשוני בטרם פתיחת תיק הוצל”פ בגין שיקים חוזרים, נשלח לחייב ע”י המשרד מכתב התראה לתשלום החוב.

המטרה היא ניסיון לייעל את הליכי הגבייה עבור הלקוח, קרי גביית החוב בזמן הקצר ביותר תוך חיסכון ללקוח בהוצאות. 

במידה ואין היענות מצד החייב, המשרד פועל לפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד החייב.

הבקשה לביצוע שיקים חוזרים בהוצאה לפועל

כאמור, הפתרון לשיקים חוזרים הוא גבייתם בהוצאה לפועל.

בעבר, לאחר שצ’ק חזר בחשבון בנק, הבנק עליו נמשך השיק היה מחזיר אל בעל החשבון את השיק שחזר בצירוף חותמת הבנק

על גבי השיק, ותיק ההוצאה לפועל היה נפתח בכפוף להצגת השיק המקורי.

החל משנת 2018 ובהוראת בנק ישראל, הבנקים אינם מחזירים שיקים חוזרים אל בעל החשבון, אלא מנפיקים “פלט שיק שחזר”

הכולל את צילום השיק, פרטי השיק והסיבה לחזרתו, כאשר תיק הוצאה לפועל נפתח בצירוף אותו “פלט שיק חוזר”.

אשר לבקשה לביצוע שטר –

יש להקפיד על מילוי בקשה לביצוע שיקים חוזרים בהוצאה לפועל באופן יסודי ומדוקדק, שכן לעתים יש משמעויות לתוכן הבקשה במקרה של הגשת התנגדות לביצוע שטר ע”י החייב. 

הבקשה המוגשת לצורך גביית שיקים חוזרים בהוצאה לפועל מכונה “בקשה לביצוע שטר” ומוגשת בטופס ייעודי שנקבע לצורך כך על ידי רשות האכיפה והגבייה.

בבקשה מפרטים, בין השאר, את פרטי הצ’קים החוזרים וכן נסיבות משיכתם.

לאחר הגשת הבקשה נשלחת אל החייב “אזהרה”, הכוללת 4 אפשרויות העומדות בפני החייב:

לפרוע את החוב בגין אותם שיקים חוזרים ; להגיש בקשה לצו תשלומים על פי יכולתו; להגיש התנגדות לביצוע שטר; להגיש בקשה בטענת “פרעתי”. 

במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה לנקיטת הליכים לפני מסירת אזהרה, למשל עיכוב יציאה מהארץ או עיקולי מיטלטלין.

הנימוק לבקשה בטרם מסירת אזהרה הוא, למשל, חשש מהברחת נכסים ע”י החייב או שהחייב עשוי להימלט מהארץ.

במידה והחייב מגיש התנגדות לביצוע שטר במועד, התיק מועבר אל בית המשפט המוסמך לבירור טענות החייב ביחס לאותם שיקים חוזרים. 

 קישור רלבנטי: טופס בקשה לביצוע שטר

אוחזים בשיקים חוזרים? חייגו כעת 077-2042380 או השאירו פרטים לגביית הצ'קים בהקדם!
Facebooklinkedinmail
Call Now Button דילוג לתוכן