זקוקים לייעוץ משפטי?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

    התנגדות לביצוע שטר

    התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל

    התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל היא למעשה כתב התגוננות המוגש על ידי חייב בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגדו בעקבות שיק או שטר שחולל.

    נפתח נגדכם תיק הוצאה לפועל ואתם מתנגדים לחוב? חייגו כעת 077-2042380

    לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד חייב על יסוד שיקים חוזרים או שטר חוב שחולל,

    מתקבלת בביתו של החייב אזהרה לביצוע שטר. האזהרה כוללת נוסח המתריע בפני החייב  לשלם את החוב,

    לפני נקיטת הליכים כנגדו (כמו עיקולים, הגבלות וכו’).

    את החוב ניתן לשלם בתשלומים עפ"י האזהרה או להגיש בקשה לצו תשלומים בהתאם ליכולת החייב.

    אלא שלעתים, לאותו חייב עומדת הגנה מפני השיק או השטר שהוגש כנגדו, וזאת ממגוון סיבות.

    כך למשל, חייב הטוען כי גנבו את השיק או השיק זויף. דוגמא נוספת היא טענת "היעדר תמורה",

    כלומר לא ניתנה תמורה בעד השיק. הגנה מעין זו קרויה בעגה המשפטית הגנה שטרית או טענה שטרית.

    חוק ההוצל"פ מאפשר לחייב להגיש, בתוך 30 ימים שקיבל את האזהרה לידיו, התנגדות לביצוע שטר.

    במסגרת  ההתנגדות יוכל החייב לטעון את טענותיו כנגד השיק או השטר.

    טענת פרעתי בהתנגדות לביצוע שטר

    כאן המקום לציין, כי חייב שטענת הגנה שלו היא ששילם את החוב נשוא השיק/השטר (פרע את החוב) לאחר שקיבל את האזהרה לידיו, עליו להגיש בקשה בטענת “פרעתי” במקום התנגדות לביצוע שטר.

    לעומת זאת, במקרים בהם החייב פרע את החוב לפני קבלת האזהרה, עליו להגיש התנגדות.

    נפתח נגדכם תיק הוצאה לפועל? מתנגדים לחוב?

    למשרדנו ניסיון מוכח בהליך התנגדויות לביצוע שטר. פנו אלינו ונשמח לסייע! טל': 077-2042380 עורך דין הוצאה לפועל אבי סלמן

    באיזו לשכה מגישים התנגדות לביצוע שטר?

    בעבר, ניתן היה להגיש את התנגדות לביצוע שטר אך ורק בלשכת ההוצל"פ שבה נפתח התיק.

    במהלך חודש יוני 2018 שונתה תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש”מ-1979.

    על פי התיקון  “ההתנגדות תוגש ללשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכה שליד בית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה על פי השטר”.

    במסגרת התיקון נוספה האפשרות להגשת התנגדות גם בלשכה שליד ביהמ"ש שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה.

    הרציונל היה להקל על חייבים ולאפשר להם להגיש התנגדות בסמוך למקום מגוריהם.

    בעקבות התיקון, עודכנו נהלי ההוצאה לפועל לפיהן היה ניתן להגיש את ההתנגדות “בכל לשכה בארץ”.

    כפועל יוצא רשמי ההוצאה לפועל היו מעבירים את הדיון בהתנגדות כמעט באופן אוטומטי אל ביהמ”ש שליד הלשכה שבה הוגשה ההתנגדות מכוח תקנה 108(א),

    גם אם לבית משפט זה אין שום זיקה לא לשטר ולא למקום מגוריו של החייב.

    דוגמא למצב בעבר:

    שיק משוך על סניף בנק בחיפה והכתובת המודפסת על גבי השיק היא בחיפה (החייב גר בחיפה) ← תיק הוצאה לפועל נפתח בלשכת תל אביב  ← החייב מגיש את ההתנגדות בירושלים  ← התיק עובר אל ביהמ”ש בירושלים.

    כיום, ניתן להגיש התנגדות או בלשכה שבה נפתח התיק או בלשכה הסמוכה למקום מגורי החייב.

    איך מגישים התנגדות לביצוע שטר?

    התנגדות לביצוע שטר היא בקשה מפורטת בצירוף תצהיר חייב הכולל פירוט של ההגנה השטרית.

    לתצהיר מצרפים את כל האסמכתאות והראיות הרלוונטיות התומכים בטענות החייב.

    טיב הטענות המועלות בתצהיר הם לב ליבה של ההתנגדות ומשמשים יסוד להמשך ההליכים המשפטיים.

    לכן חשוב להקפיד על ניסוח של תצהיר התנגדות כנדרש.

    בהקשר הזה, רצוי שהתנגדות תוגש ע"י עורך דין הוצאה לפועל שזוהי התמחותו, וזאת כדי להימנע מטעויות ולצמצם את האפשרות שההתנגדות תידחה.

    בנוסף, יש לצרף העתק מהבקשה לביצוע שטר שהוגשה כנגד המתנגד על כל נספחיה. כמו כן, במידה והמתנגד מיוצג, יש לצרף ייפוי כוח של עורך דין.

    כאשר החייב מגיש את ההתנגדות במועד, קרי בתוך 30 ימים מיום קבלת האזהרה כנדרש, הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב מעוכבים באופן אוטומטי.

    במקרה זה התיק עובר לביהמ"ש המוסמך בהליך הקרוי “סדר דין מקוצר”.  הבקשה לביצוע שטר הופכת כתב תביעה בסדר דין מקוצר וההתנגדות לבקשת רשות להתגונן.

    חשוב לזכור, כי במידה והחייב אינו מגיש את ההתנגדות בזמן, דהיינו בחלוף 30 ימים מקבלת האזהרה, או אז עדיין ניתן יהיה להגיש את ההתנגדות,

    ובתנאי שבד בבד עם ההתנגדות תוגש בקשה נוספת שעניינה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

    הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות תכלול את הנימוקים לאיחור בהגשת ההתנגדות והיא תידון בביהמ"ש.

    בשונה מהתנגדות שהוגשה במועד, במקרה של איחור בהגשת התנגדות הרי שהליכי ההוצאה לפועל אינם מעוכבים באופן אוטומטי.

    במקרה כזה יש לפנות אל ביהמ"ש המוסמך שאליו הועברה הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות על מנת שיורה על עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ.

    ביהמ"ש יורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ עפ"י שיקול דעתו ומטעמים מיוחדים. לעיתים, ביהמ"ש אף  עשוי להתנות את עיכוב ההליכים בהפקדת ערבון.

    הדיון בהתנגדות בבית המשפט

    הדיון שנקבע בביהמ"ש לצורך בירור התנגדות לביצוע שטר הוא למעשה דיון במתן רשות להתגונן.

    המשמעות של הליך זה בבית משפטי הוא, כי לחייב אין זכות אוטומטית להתגונן מפני כתב התביעה (הבקשה לביצוע שטר),  אלא עליו לבקש רשות מבית המשפט לעשות כן.

    לצורך כך, נקבע דיון בבית המשפט המוסמך, כאשר במהלכו הזוכה חוקר את החייב (באמצעות עורך דינו)  על התצהיר שהחייב צירף להתנגדות

    ובית המשפט מחליט באם לאפשר לחייב להתגונן או לדחות את ההתנגדות.

    ככל שבית המשפט מאפשר לחייב להתגונן, המשמעות הינה כי בית המשפט נותן לחייב את “יומו” בבית המשפט  ובכך מאפשר לו להוכיח את טענותיו במסגרת הליך משפטי בבית המשפט.

    לעומת זאת, במידה וביהמ"ש מחליט בדיון לדחות את ההתנגדות, הליכי ההוצל"פ כנגד החייב יימשכו כסדרם.

    התנגדות לביצוע שטר

    התנגדות לביצוע שטר

    נטל השכנוע  בדיון התנגדות לביצוע שטר

    כפי שצוין, במהלך הדיון בהתנגדות לביצוע שטר, בית המשפט מקבל החלטה באם לתת לחייב רשות להתגונן ובכך להמשיך את ההליך המשפטי לבירור טענות החייב בהתנגדות,

    או לדחות את ההתנגדות  ולהורות על חידוש הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב.

    על פי ההלכה בנושא, כדי לקבל החלטה כאמור בית המשפט מתרשם במהלך חקירת החייב על תצהירו,

    האם לחייב ישנה  הגנה אפשרית אפילו בדוחק כנגד הבקשה לביצוע שטר, על מנת לתת רשות להתגונן.

    בע”א 10189/07 ששון נ’ בנק מזרחי טפחות בע”מ (פורסם במאגרים משפטיים) הובאה בתמצית ההלכה בנושא:

    “‘בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו[ע”א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע”מ נ’ עיריית חולון, פ”ד נב(1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). …בירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה. והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק…רק אם התברר לבית המשפט עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו כי הגנתו הינה “הגנת בדים”, דהיינו כי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן [ע”א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ’ אטלי [פורסם בנבו] (18.11.08), פסקה 20; ע”א 594/85 זהבי נ’ מגרית בע”מ, פ”ד מב(1) 721, 722 (1988)”.

    מתי לא תינתן הרשות להתגונן?

    כפי שניתן להיווכח מהפסיקה בנושא, רק במקרים חריגים ביהמ"ש לא נותן רשות להתגונן.

    זאת, כאשר בית המשפט מתרשם כי טענות ההגנה בהתנגדות הם טענות “בדים של ממש”.

    יצוין, כי בית המשפט מתנה לעתים  את מתן הרשות להתגונן בערבון כספי.

    ערבון כספי יקבע במקרים חריגים כאשר בית המשפט מתרשם מחקירת החייב כי גרסת החייב פריכה.

    חשוב לזכור, כי במידה וניתנה הרשות להתגונן, ימשכו ההליכים בתיק ככל תביעה אחרת בבית משפט.

    המשמעות שיתקיימו הליכים מקדמיים, הליכי הוכחות ושמיעת ראיות ומכאן החשיבות בסיוע של עורך דין.

    על כן רצוי להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום כבר משלב הגשת התנגדות בהוצאה לפועל.

    משרדנו מתמחה בייצוג חייבים וזוכים בהליך של התנגדות בהוצאה לפועל בעקבות שיקים חוזרים. לפנייה בנושא של התנגדות לביצוע שטר, חייגו כעת 077-2042380

    קישורים מומלצים: טופס התנגדות לביצוע שטר – רשות האכיפה והגבייה

    חברה לשיווק ופרסום חברה לשיווק ופרסום
    דילוג לתוכן