Avi Salman - Law Office

עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל

עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל כאמצעי לגביית החוב

מאז בוטלו הליכי מאסר בתיקי הוצאה לפועל, אחד האמצעים המשמעותיים לגביית חוב בהם נוקט עורך דין הוצאה לפועל כלפי חייב המשתמט מתשלום חובותיו, הוא הטלת עיקול מיטלטלין שבבעלות החייב.

סעיף 21(א) לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקול מיטלטלין של החייב ומכירתם, או על מימושם בדרך אחרת.

ככלל, תחילתו של הליך של עיקול מיטלטלין הוא בבקשת זוכה למתן צו עיקול מיטלטלין בכתובת מגוריו של החייב או בעסק בבעלותו.

לאחר שניתן צו עיקול מיטלטלין, בעל תפקיד מורשה מטעם לשכת ההוצאה לפועל (או בעל תפקיד מורשה מטעם בא כוח הזוכה) מצטייד בצו עיקול המיטלטלין ומגיע לכתובת החייב לצורך ביצועו.

מהו עיקול ברישום של מיטלטלין לפני הוצאתם?

עיקול ברישום הוא השלב הראשון בביצוע עיקול מיטלטלין (למעט מקרים מסוימים בהם מבוקש עיקול והוצאה של מיטלטלין באותו מעמד), וכשמו כן הוא –

בעל התפקיד אשר מבצע את עיקול המיטלטלין,  עורך רשימה של מיטלטלין המוחזקים על ידי החייב, ובתום ביצוע העיקול ההליך מדווח בתיק ההוצאה לפועל.

מרגע שעוקלו המיטלטלין (ברישום) חל איסור על החייב לבצע דיספוזיציה כלשהי במיטלטלין המעוקלים עד לפירעון החוב, וזאת כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל.

לאחר הגשת דוח ביצוע העיקול בתיק ההוצאה לפועל, הזוכה רשאי לבקש צו להוצאתם של המיטלטלין שעוקלו ברישום, ואת מימושם לטובת החוב בתיק ההוצל”פ.

האם ניתן לעקל את כל סוגי המיטלטלין?

ובכן, התשובה היא לא, כאשר התכלית היא לעקל מיטלטלין בעלי ערך ומיטלטלין שעיקולם לא יהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בחייב ובבני משפחתו.

בתוך כך, סעיף 22(א) מונה רשימת מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, לדוגמא:

  • צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
  • מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
  • דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; לעניין זה, “תשמישי קדושה” – לרבות מיטלטלין בבית תפילה שנועדו לאפשר את קיום התפילה באופן סביר;
  • כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
  • כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
  • חיות מחמד; לענין זה, “חיית מחמד” – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
  • מיטלטלין ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות (מתחת ל150 ₪); פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.

כמובן, ששיקול הדעת האם לעקל פריט מיטלטלין מסוים נתון לאותו בעל תפקיד אשר אמון על ביצוע צו עיקול המיטלטלין.

מה קורה במידה וישנה מחלוקת לגבי הבעלות על המיטלטלין?

סעיף 28(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע חזקה, לפיה מיטלטלין שעוקלו על גופו של חייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, הם מיטלטלין בבעלות החייב, אלא אם כן הוכח אחרת.

לדוגמא, מיטלטלין שעוקלו בבית עסק כלשהו בזמן שסרט הקופה הרושמת של העסק הוא על שם החייב, הרי שחזקה שהמיטלטלין הם בבעלות החייב כל עוד לא נטען אחרת.

במידה וצד ג’ כלשהו טוען כי המיטלטלין אינם של החייב אלא של צד ג (למשל הורי החייב הגרים עמו), על אותו צד ג’ להזדרז לפנות  אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה לעכב את ביצוע צו העיקול, וזאת כדי לקבל שהות לפנות אל בית המשפט על מנת שיכריע של מי המיטלטלין.

פניה של צד ג’ אל בית המשפט בסוגיית בעלות על המיטלטלין נעשית באמצעות הליך הקרוי “המרצת פתיחה”, במסגרתו צד ג’ מבקש מבית המשפט להכריז בצו הצהרתי כי המיטלטלין אינם של החייב אלא של צד ג’.

היה ובסיומו של הליך “המרצת פתיחה” בבית המשפט אכן ייקבע בהחלטת בית המשפט כי המיטלטלין שעוקלו אינם בבעלות החייב, צו העיקול יבוטל.

עיקול שטרות כסף, שיקים או עיקול של מחשב

נשאלת השאלה, האם ניתן לעקל שטרות כסף ותכשיטים והאם ניתן לעקל מחשב?

תקנה 41 לתקנות ההוצאה לפועל, תש”ם-1979 קובעת כי ניתן לעקל תכשיטים, מזומנים ואפילו שיקים, כאשר כסף מזומן שעוקל יש להפקיד בקופת ההוצאה לפועל בתוך 24 שעות ממועד ביצוע העיקול.

במקרה של שיקים שעוקלו, על מבצע ההליך להפקידם בבנק או במקום בטוח אחר שנקבע בהחלטת רשם, וזאת בתוך 24 שעות ממועד העיקול.

אותו עקרון חל גם במקרה של תכשיטים שעוקלו, כאשר על מבצע ההליך להפקיד את התכשיטים שעוקלו בכספת בלשכת ההוצל”פ או במקום בטוח אחר שקבע הרשם וזאת בתוך 24 שעות מביצוע העיקול.

לגבי מחשב אישי של החייב (שאינו חלק ממלאי עסקי), מטבע הדברים במחשב עשוי להיות מידע פרטי אודות החייב, כאשר עיקול המחשב עשוי להביא לפגיעה קשה בפרטיותו של החייב.

לכן נקבע בתקנה 41א(א) לתקנות, כי במעמד ביצוע העיקול יש לתת לחייב או למחזיק במחשב הודעה בכתב, כי עליו למחוק, בתוך 10 ימים, כל מידע המצוי במחשב.

אך ורק כעבור 10 ימים מיום מתן ההודעה בכתב, ניתן יהיה להוציא את המחשב שעוקל מחצרי החייב ובהמשך לממשו.

לייצוג בהליכי הוצאה לפועל חייגו כעת: 077-2042380 ונשמח לעמוד לשירותכם.

Call Now Button דילוג לתוכן